בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה (21.8.2022) בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי המשיבה שלחה הודעות SMS המהוות דבר פרסומת בניגוד לחוק התקשורת. זאת לאחר שקבע שהמסר נשוא הבקשה – הודעה של המשיבה על שינוי כתובת חנותה – אינה מהווה מסר פרסומי אלא מסר שירותי בלבד ולכן אינה 'ספאם'.
המשיבה, חברת פרופורציה, שלחה למבקשת ולחבריי הקבוצה מסרונים שלטענת המבקשים, מהווה דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת. המסרונים ששלחה הנתבעת כוללים מידע אודות כתובת הסניף החדש של המשיבה בתל אביב.
כידוע, סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, מגדיר "דבר פרסומת" כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת", ואוסר על שליחת דבר פרסומת בין השאר באמצעות מסרונים ללא הסכמה מפורשת של הנמען, בכתב.
עיקר המחלוקת בבקשה לאישור תביעה זו, היה סביב שאלת פרשנות הגדרת "דבר פרסומת" בכלל ובפרשנות "לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת" בפרט.
השופטת רחל ברקאי הדגישה בפסק הדין כי לשון החוק ותכליתה וכמו גם פסיקת בית המשפט העליון, מלמדים כי יש ליתן למונח "דבר פרסומת" פרשנות רחבה, כך שדבר פרסומת יכול לכלול גם מסר שאינו כולל הצעת שיווק ישירה, אלא גם מסרים עקיפים שנועדו לעודד רכישת שירות או מוצר או הוצאת כספים בדרך אחרת ובלבד שימצא בהודעה מסר שכזה.
עם זאת, השופטת קבעה, כי במקרה זה, לא הוכח שהמסרונים ששלחה המשיבה הם בבחינת "דבר פרסומת", מאחר ואין בתוכן ההודעה שנשלחה רמז מסחרי ואין בה כל הזמנה להוציא כספים.
השופטת הדגישה, כי היא סבורה ברמת וודאות גבוהה שמדובר בהודעת שירות בלבד, אודות מעבר סניף המשיבה לכתובת חדשה בתל אביב, ודחתה את טענתה של המבקשת, לפיה קיומה של כוונה שיווקית נסתרת מעצם משלוח ההודעה גם ללקוחות שאינם פעילים בתפוצה רחבה, מעיד על רצון להסב את תשומת לב הנמענים לקיומו של סניף חדש ולמשוך אותם להתקשר עמה.
לבסוף השופטת ציינה כי המבקשת תשקול בחיוב הפרדה בין מאגר לקוחות פעילים לבין מאגר לקוחות שאינם פעילים עוד, לצורך משלוח הודעת.
