18 באפריל 2024 0:36

המחוזי ת"א: לבית משפט בישראל סמכות להסיר פרסומים בישראל בלבד

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה לאחרונה (04.05.2023) ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום, לפיו נדחתה חלקית תביעה שהוגשה כנגד חברת גוגל, בבקשה למתן צו עשה ופיצוי בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות, והמערער חויב בהוצאות המשיבה בסך 30,000 ש"ח.

במקרה המתואר, הוקם אתר אינטרנט על ידי משתמש אנונימי, בו פורסם כי המערער ביצע מעשי אינוס. אותו פרסום הועתק על ידי צדדים שלישיים והופץ באתרי אינטרנט שונים, וכתוצאה מכך ספג המערער האשמות וביקורות שונות.

המערער בחר שלא להגיש את התביעה כנגד המפרסמים האלמונים, אלא כנגד חברת גוגל, אשר מפעילה את מנוע החיפוש שבאמצעותו התפרסמו אותן אמירות.

בתביעתו המערער טען, בין היתר, כי לא ניתן לאתר את המפרסמים, והצהיר כי המשיבה לא נדרשת לצנזר תכנים המהווים לשון הרע אלא להסירם לאחר הגשת בקשה על ידי הצד הנפגע. על כן המערער דרש כי המשיבה תסיר את תוצאות החיפוש המהוות לשון הרע, ולפצותו בסכום של 200,000 ש"ח. מנגד, המשיבה הבהירה כי מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן, ולכן הסרת התוכן מוטלת על המפרסם, קרי, מפעיל האתר שבו מנוי הפרסום. המשיבה הדגישה כי הסרת תוכן מהווה צנזורה השמורה למקרים קיצוניים בלבד, המותנים בהחלטה שיפוטית. לכן, נדחתה דרישתו של המערער להסיר פרסומים אלו ללא צו של בית המשפט המורה על כך.

בית המשפט השלום סבר כי המשיבה פעלה כדין היות ודחתה את דרישת המערער להסרת פרסום ללא צו שיפוטי, וקבע כי יש לדחות את התביעה לפיצוי בשל פגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו.

בערעור לבית המשפט המחוזי, הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה גוגל תסיר פרסומים חדשים שפורטו בהסכמה, המערער יזנח טענותיו בערעור בעניין סעד הפיצויים, והעניין היחיד לגביו תידרש הכרעת בית המשפט יהא בנוגע להיקף הטריטוריאלי של הסרת הפרסומים ללא סעד של פיצויים.

בפסק דינה, השופטת הדגישה את חשיבות מספר הנחשפים למידע בישראל לאחר הסרת ההפניות לפרסומים על פי ההסכמות הדיוניות, וסברה כי המערער לא הציג ראייה משכנעת בנוגע למספר הרב של הישראלים שנחשפו למידע. עוד סברה, כי המערער לא הציג ראייה כלשהי ביחס לאופן שבו ניתן חשיפה זו.

כמו כן, השופטת עסקה בהיקף התחולה ובחנה את הדין הנוגע להסרת תכנים ממנוע החיפוש בארה"ב. במסגרת זו, ציינה כי בית המשפט בישראל אינו רשאי ליטול לעצמו סמכות גורפת בכל הנוגע לפרסומים במדינות זרות, שכן מדובר בסמכות שיש לעגן בחקיקה.

מכל האמור, השופטת קבעה כי יש לדחות את הערעור, ולחייב את המערער בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...

באירופה עובדים. ה-AI ACT אושר.

מאת : צוות דן חי הפרלמנט האירופי אישר (13.03.2024) את תקנות הבינה המלאכותית (AI ACT). המדובר בחקיקה הראשונה מסוגה בעולם ובאה להסדיר את הפיתוח ההפעלה ...
דילוג לתוכן