לעומת יחסי עובד מעביד בהם נקבע שלמעסיק אין הסמכות לקיים מעקב אודות התכתבויותיו האישיות של עובדו בתיבת דואר מעורבת המשמשת הן לצרכי עבודה והן לצרכים אישיים, אלא בקיומן של נסיבות חריגות בלבד, בענייני חדלות פירעון המצב שונה. כך פסק לאחרונה (28.2.2021) בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שהזכות לפרטיות של הפרט אינה גוברת על זכות העיון והחקירה כאשר הדבר נעשה על-ידי מפרקי חברה, לטובת תיק הפירוק ובמסגרת מצומצמת של מילות חיפוש.
המחלוקת בעניינים שהובאו בפני סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, השופט חגי ברנר, עניינה בהתנגדותו של המשיב לחיפושם של המפרקים בהליכי חדלות פירעון של 12 חברות שונות, ב-4 תיבות מייל אישיות שלו. המשיב ביסס עמדתו על כך שלא הוכח שעיון זה נחוץ להליך הפירוק ושיש חשש סביר ומבוסס שמידע זה ידלוף לתקשורת, ושפרטיותו תיפגע.
ביהמ"ש בפסיקתו קבע שאין לתת במקרה זה את הבכורה לזכות לפרטיות, וכי ענייננו מקרה חריג בו נדרש לאזן בין הזכויות. ביהמ"ש נימק פסיקתו על מספר אדנים. ראשית, מתוקף תפקידם למפרקים יש זכות נרחבת לעיון במידע, ונדרש לסייע להם בכך; שנית, כיוון שהמפרקים הם בעלי תפקידים המשמשים כקציני בימ"ש החשש לפגיעה בפרטיות קטן לעין שיעור; שלישית, מהודאת המשיב כי נוהג למחוק תכתובות הנוגעות בעניין, ונוכח הנחיתות האינפורמטיבית בהם נמצאים המפרקים יש חשש להעלמת תכתובות רלוונטיות והכבדה ממשית על ניהול ההליך.
באיזון זה קבע השופט ברנר כי יש להגביל את רשימת המילים לחיפוש ל-50 מילים, אשר לכל אחת יצורף נימוק להופעתה. וככל שהחיפוש יעלה מסכמים עם חסיון עו"ד לקוח הם ידונו בנפרד.
(חדל"ת 5936-10-19, 6089-10-19, 6145-10-19, 6275-10-19).
