למי שייך השם "סופר" ולמי מותר לעשות בו שימוש ביחס למכירת מוצרי חשמל? בית-המשפט המחוזי בתל-אביב הכריע לאחרונה (09/04/13) בסוגיה וקבע כי לא ניתן לגבל בלעדיות על שימוש בשם. עוד נקבע כי אין יסוד לעילות בדבר גניבת עין (לא הוכח יסוד המוניטין הדרוש להיווצרותה), עוולות התרמית, מצג שווא רשלני ותיאור כוזב ומכאן דחה תביעה למתן צו מניעה להפסקת השימוש בשם "סופר" ולפיצוי ע"ס 200,000 ₪.
את מצב הדברים בתיק תאר השופט ד"ר עמירם בנימיני: "שני הצדדים עושים שימוש בשם "סופר", לצורך מכירת מוצרי חשמל ביתיים, והחנויות של שני הצדדים ממוקמות באותו רחוב, במרחק של כמה חנויות זה מזה. לעיתים גם צבעי השילוט של שני הצדדים דומים (צהוב ואדום). ואם אין די בכך, בשתי החנויות עובד מוכר בשם משה", כך תיאר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מפי כב’ השופט ד"ר עמירם בנימיני, את מצב הדברים המבלבל שהוביל
אבי סופר, בעל רשת חנויות לממכר מוצרי חשמל, תבע את מנהלי ויורשי חנותו של אחיו, שאול סופר ז"ל. הבסיס לתביעה שורשיו בעבר, כאשר שאול סופר החל לעבוד עם אביו, משה סופר ז"ל, בחנות שפתח ברחוב אלנבי בתל-אביב, עוד לפני שאחיו אבי נכנס לעסק. במהלך ניהולם המשותף היחסים בין האחים עלו על שרטון ודרכיהם נפרדו בשנת 1982. "שאול נשאר בחנות ברחוב אלנבי 111 (החנות שמפעילה כיום הנתבעת ושהועתקה לאלנבי 120), ואילו אבי הקים רשת חנויות משלו", אשר בשנת 2006 רשמה סימן מסחר תחת השם "סופר אבי בע"מ המרכז למוצרי חשמל ביתיים" עם כיתוב שמופיע בצבע צהוב על רקע אדום.
התביעה עיקרה בשימוש בשם "סופר" בשלטי החנות, לצד השימוש באותם צבעים המאפיינים את המותג כאמור. בית המשפט קבע בהחלטתו כי במקרה דנן לא הוכח כי סימן המסחר של התובעת "רכש אופי מבחין, באופן שציבור הלקוחות מזהה את הסימן עמה". ומבחינה משפטית, אין עילה לאסור השימוש במילה "סופר" הואיל והנתבעת עשתה שימוש בשם זה עוד בטרם נרשם סימן המסחר על-ידי התובעת, ומעצם העובדה ש"סופר" הוא שם משפחתו של מקים העסק ויורשיו השותפים כיום לניהולו. ובכלל, הודגש כי בתעודת רישום הסימן של התובעת נכתב כי "רישום הסימן לא יהיה בו כדי להגביל את השימוש במילה ’סופר’".
זאת ועוד, "כאשר עסקינן בסימן תיאורי, אשר איננו נושא אופי מבחין מולד, די בהבדלים מעטים כדי לשלול הפרה של הסימן. במקרה זה, די בכך שארבעת השלטים הנ"ל בחזית חנות הנתבעת צבועים בצבעים שונים מן הצבעים שבסימן המסחר של התובעת, וכתובים באותיות דפוס (לא בכתב) וללא קו מדגיש מתרחב – כדי להוביל למסקנה כי לא היתה בשלטים אלו הפרה של סימן המסחר של התובעת."
כמו-גם, קבע בית המשפט כי אין מקום להעניק לתובעת בלעדיות בשימוש בצבעים אלו. "ההלכה היא כי יש להיזהר במתן הגנה לשימוש בצבעים מסוימים בסימן מסחר…הגנה על שילוב של שני צבעים שמורה לנסיבות חריגות ויוצאות דופן, כאשר הוכח שהציבור מזהה את בעל הסימן באמצעות שילוב הצבעים באופן מובהק ובמשך תקופה ממושכת, עד כי שילוב זה רכש משמעות משנית והפך להיות מזוהה עם בעל הסימן. אין זה המצב בעניינה של התובעת…"
[תא (ת"א) 34145-12-09 סופר אבי בע"מ נ’ יצחק פרידברג מרכז המקררים בע"מ; מחוזי; ד"ר עמירם בנימיני; 09/04/13]
