24 במאי 2024 1:16

המחוזי ת"א בהורידו את קמפיין שוקה: הקמפיין מהווה תיאור כוזב של סוכני הביטוח

סוף לקמפיין שוקה. בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל לאחרונה (11.4.2016) את תביעת לשכת סוכני הביטוח וקבע כי על חברת איי. די. איי, המפעילה את "ביטוח ישיר" ו-"9 מיליון", להוריד את קמפיין הפרסום שלה, שבו מככבים סוכן הביטוח שוקה ומזכירתו  המגולמת על ידי השחקנית שני כהן. בנוסף לכך חייב בית המשפט את ביטוח ישיר בהוצאות משפט בסך של 351,000 ₪.

השופט אליהו בכר קבע בפסק הדין כי למרות שמדובר בלשון הרע נגד סוכני הביטוח, הרי שלאור הוראת סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 לא ניתן לפסוק בתביעת לשון הרע נגד חבר בני אדם או ציבור כלשהוא שאינו תאגיד, כמו סוכני הביטוח. יחד עם זאת מצא השופט דרך עוקפת לחוק איסור לשון הרע וקבע, כי אופי הקמפיין עולה כדי תיאור כוזב, כפי שהדבר נקבע בחוק עוולות מסחריות, ותחרות בלתי הוגנת, מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

בבססו את קביעתו, נימק השופט בכר כי הנתבעת פעלה, בפרסומות "שוקה", בניגוד לסעיף 2 לחוק עוולות מסחריות, האוסר על עוסק לפרסם מידע לגביו הוא יודע או עליו לדעת שאינו נכון בהתייחס לעסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר. לדעת השופט בכר בהצגתם של סוכני הביטוח כמיושנים, נהנתנים, כמי שהלקוח אינו בראש מעיניהם וכמי שבשום פרסומת אינם באים במגע עם לקוחותיהם, אלא באמצעות מזכירה מיושנת שפועלת בדרכי פעולה מיושנים, יש כדי להוות תיאור כוזב של מקצוע סוכן הביטוח בהפרזה והקצנה שהיא מעל למותר. לדעת השופט, מדובר בהכללה הרסנית, בלתי הוגנת בעליל וכי אין לצפות משני מתחרים להגיע לרמה נמוכה כל-כך, בה מבקש האחד לשתק את יריבו באמצעות מידע מוקצן באופן לא סביר. בהתבסס על-כך, קבע השופט בכר כי הנתבעת התנהלה במידע כוזב אותו מסרה בצורה הומוריסטית ביחס לכלל סוכני הביטוח וגם בהתייחס אליה עצמה. זאת מאחר ולדעת השופט ניתן להבין מתשדירי הפרסומת כי שיעורי הפרמיה אותה גובה הנתבעת הם אטרקטיביים יותר מאלה הנגבים מחברות הביטוח המסורתיות, בשל היעדר עמלת הסוכן, ולא בהכרח כך הדבר.

בית המשפט מצא אף כי מתקיימת בעניין עילת ’תחרות בלתי הוגנת’, עילה שאינה מעוגנת מפורשות בחקיקה. השופט בכר קבע בהקשר לכך כי רשימת העוולות בחוק עוולות מסחריות אינה סגורה ולכן אין מניעה להוסיף עליה עניינים הקשורים לתחרות בלתי הוגנת במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט. עוד ציין השופט כי גישת בית המשפט העליון היא  שההצדקה להתערבות במקרים של תחרות לא הוגנת נובעת מהפגיעה בציפייה המסחרית להמשך קשר עם לקוחות, אולם ל"נטילת הציפייה" חייב להתלוות יסוד נוסף שיש בו כדי להצדיק את הפגיעה בחופש העיסוק של הנתבע ובאינטרס הציבורי של תחרות חופשית. גישה נוספת היא איתור טעמים חברתיים המצדיקים קביעת כללי תחרות המגבילים את דרך פעולת הנתבע. במקרה זה, סבר בית המשפט, לא יכול להיות  חולק על כך שהקמפיין הוביל להגדלת נתח השוק של הנתבעת בפוליסות רכב, ולכן נולדה ירידה בחלקן של חברות הביטוח המסורתיות בתחום זה וכפועל יוצא גם של סוכני הביטוח. כמו כן, כבר נקבע שהתנהלות הנתבעים במסגרת קמפיין שוקה היא התנהלות פסולה ובכך יש כדי להוות את אותו "דבר מה נוסף" הנדרש לשם הפיכת התנהלות החברה לכזו המקימה נגדה עילת תביעה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. בנוסף, מתקיימים אותם "טעמים חברתיים" הנדרשים לפי הגישה השנייה, שכן אין מנוס מלקבוע כי ערך ההגינות הוא ערך מתחייב מקום בו שניים מתחרים על אותו פלח שוק.

מאחר שהתובעים לא הוכיחו את נזקם, ניתן צו מניעה האוסר על הנתבעים להמשיך בקמפיין שוקה וכן נאסר עליהם להפיק או לפרסם פרסומות בהן מוצגים סוכני הביטוח כנהנתנים, מיושנים ומאותגרים טכנולוגית. כמו כן, ניתן צו האוסר על הנתבעים להמשיך ולפרסם קיומו של קשר כביכול בין תשלום פרמיה לחברת ביטוח הכוללת מימון סוכן הביטוח, למחיר המוצע על ידי החברה בין אם המחיר כולל הנחה ובין אם לאו.

לקריאת פסק הדין במלואו לחץ כאן.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

הכנסת – מושב הקיץ 2024: תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות על הפרק

אם לא יחולו הפתעות כמו הכרזה על בחירות ופיזור הכנסת או אירוע דומה אחר, תיקון מספר 14 לחוק הגנת הפרטיות צפוי לעבור במהלך מושב הקיץ ...

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...
דילוג לתוכן