בית המשפט המחוזי בירושלים דן לאחרונה (11.02.2013), במקרה בו תאגיד איסוף מכלי משקה תבע בלשון הרע אדם אשר התבטא נגדו במספר הזדמנויות בכלי התקשורת. ביהמ”ש נדרש לדון בסוגיה במסגרת ערעור וערעור שכנגד שהגישו הצדדים לתביעה על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים, אשר קיבל בחלקה את תביעת לשון הרע שהגיש תאגיד איסוף מכלי משקה כנגד דניאל מורגנשטיין. המחוזי בירושלים ביטל חלק מקביעותיו של בית המשפט קמא, וקבע ביחס לכמה מהפרסומים שאכן עלו לכדי לשון הרע.

הרקע לתביעה הינו מספר התבטאויות של המערער נגד תאגיד איסוף מכלי המשקה, במספר מקרים והזדמנויות. ראוי לציין כי הצדדים נמצאים במחלוקת מתמדת זה שנים, ופתחו הליך דומה בעבר, שנסגר בפשרה תוך סיכום בין הצדדים שהמערער לא יחזור על התבטאויותיו כנגד המשיבה.

המערער הינו פעיל סביבה, הפועל מזה שנים בהתנדבות לשם הטמעת הליכי מחזור בישראל. נראה כי פעילותו הייתה אחד הגורמים שהובילו לחקיקת חוק הפיקדון. המערער מנהל מאבק מזה שנים נגד המשיבה, בשל התנהלותה הלקויה. לגרסתו המשיבה גזלה את כספי הציבור, בכך שכספי הפיקדון, שנובעים ממחזור של מכלי המשקה, לא הועברו לצורך קידום המחזור, אלא לצרכים פרטיים של התאגיד.

המשיבה היא תאגיד פרטי, הפועל לאיסוף מיכלי משקה ריקים על פי הוראות חוק הפיקדון. המשיבה ביקשה כי בית המשפט יקבע שכל אחד מן הפרסומים העומדים ביסודה הוא בבחינת לשון הרע ושהדברים נאמרו במטרה לפגוע בה וכי יש לחייב את המערער בפיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של 100,000 ₪ בגין כל אחד מן הפרסומים.

בית המשפט המחוזי קבע כי מטרת המערער לא הייתה לפגוע במשיבה, אלא להביא לידי שינוי המדיניות. עוד קבע כי החלטתו של בית המשפט קמא מבוססת כראוי על האיזון המתחייב בין חופש הביטוי לבין איסור לשון הרע, בפרט כאשר המדובר בגוף ציבורי, בחשיבות חברתית בקיומה של ביקורת על גופים אלו ובחשיבות בקיום שיח חופשי בחברה דמוקרטית לשם עיצוב עמדותיו של הציבור בנושאים שיש בהם עניין ציבורי.

בית המשפט קבע לבסוף, כי המערער אכן היה אחראי רק לאחד מחמשת הפרסומים כנגד המשיבה, במסגרת דברים אשר אמר המערער בראיון תקשורתי כחלק מביקורת כוללת שהשמיע המערער, בה המערער גרס שהמשיבה שילמה לגוף בלתי תלוי סכומים שנועדו להטות את חוות דעתו על התאגיד. המערער כשל מלהוכיח שיש אמת בדבריוולפיכך בית המשפט שלל את הגנת תום הלב של המערער בפרסום זה. בית המשפט קבע לבסוף להעמיד את סכום הפיצוי בו יחויב המערער על סה”כ של 10,000 ₪, תחת הסכום של 40,000 ₪ שקבע בית המשפט קמא.

לפסק הדין המלא לחץ כאן.

הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.