בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה לאחרונה (03.01.2023) בקשה של חבר הכנסת דוד ביטן, לפיה יש לקבוע כי כלל תוצרי האזנת הסתר שהוא צד להן, הם בבחינת ראיות פסולות שאין לקבלן כראייה במשפט שמתנהל נגדו.
הרקע לבקשה, הוא כתב אישום שהוגש כנגד המבקש ועוד 15 נאשמים נוספים, אשר מייחס לו תשעה אישומים בגין עבירות של שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים. זאת כאשר המשיבה (המאשימה), מדינת ישראל, טענה כי בין השנים 2011-2017, במסגרת תפקידו בעיריית ראשון לציון ובהמשך במסגרת תפקידו כחבר כנסת ויו״ר הקואליציה, קיבל המבקש טובות הנאה בסכום כולל של מאות אלפי שקלים, ובתמורה פעל לקידום האינטרסים של אותם גורמים. זאת כאשר חלק ניכר מהראיות ששימשו להגשת כתב האישום נגד המבקש, הן הקלטות שהושגו על ידי רשויות החקירה תוך האזנתם לשיחותיו של יעד מטרה ששוחח עם ח״כ דוד ביטן. לכן, עתר ח״כ דוד ביטן בבקשה לפסול את הראיות שהושגו תוך האזנת סתר, בכתב האישום שהוגש נגדו.
המבקש טען לחסינותו המלאה בפני האזנות סתר. זאת מכוח סעיף 2א לחוק חסינות חברי כנסת, הקובע כי חבר כנסת חסין בפני האזנות סתר, אלא אם הוא חשוד בעבירות ספציפיות שאינן מתקיימות בעניין זה. שנית, המבקש טען כי על פי פרשנות סעיף 7א לחוק האזנת סתר, אשר עוסק בשיחות חסויות שנקלטו בדרך אגב, יש להפסיק מיידית ההאזנת סתר לשיחה בה משוחח יעד המטרה עם חבר כנסת. על כן, יש לפסול את הראיות שהושגו על ידי האזנת הסתר לשיחות יעד המטרה המקורי עם המבקש, וזאת על אף ששוחחו זה עם זה באופן תדיר. עוד טען המבקש, כי לא ניתן להכשיר בדיעבד האזנת סתר לחבר כנסת, וכי חוק האזנת סתר אינו מאפשר ביצוע של תיעוד חזותי. משכך, תוצרי הוידאו שהושגו בהאזנת הסתר אינם קבילים כראייה בבית המשפט.
מנגד, המשיבה טענה כי על אף חסינות חברי הכנסת, במקרה המתואר רשויות החקירה פעלו על פי ההסדר המשלים מכוח סעיף 7א לחוק האזנת סתר, לפיו ניתן להכשיר האזנת סתר על ידי קבלת היתר מבית המשפט. כמו כן, טענה כי מאחר ופעלה בסמכות בית המשפט, יש להתיר את הגשת שיחות האודיו והתיעוד החזותי, כראיות קבילות על פי חוק האזנות סתר.
בהחלטתה, השופטת דנה מרשק מרום בחנה את היקף החסינות שניתנת לחברי כנסת בפני האזנת סתר, כמשמעותה בחוק האזנת סתר ובחוק חסינות ח״כ. השופטת דחתה את הבקשה של ח״כ דוד ביטן וקבעה כי חסינותם של חברי הכנסת בפני האזנות סתר אינה מוחלטת. השופטת סבורה כי מתן חסינות מוחלטת לחברי הכנסת בפני האזנות סתר, תוביל להרחבת מעגל חסינותם גם אל קרוביהם. עוד קבעה כי במקרה המתואר, הליך קבלת ההיתר להאזנת סתר הכוללת צילום וידאו נלווה נעשה כדין, ובהתאם לתנאים המנויים בסעיף 10א לחוק האזנת סתר.
החלטת בית המשפט המחוזי מלמדת על כך שחסינות חברי הכנסת איננה מוחלטת, וכן שהראיות שהושגו בהאזנת הסתר לחבר הכנסת ביטן לא ייפסלו במסגרת כתב האישום שהוגש נגדו.
[ת״פ (מרכז) 21212-08-21 דוד ביטן נ׳ מדינת ישראל]
