המחוזי בת"א: פרטנר הפרה את חוק ה'ספאם'

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אישר לאחרונה (20.08.13) הסדר פשרה על סך 12 מיליון ₪, (להלן "ההסדר"), בתביעה ייצוגית נגד פרטנר תקשורת בע"מ (להלן "הנתבעת"), שעסקה בהוראות סעיף 30א לחוק התקשורת וכן בחוק הגנת הפרטיות. כבוד השופטת בתיק, שושנה אלמגור, נימקה את אישור ההסדר בטענה שזו דרך המלך להכרעה הוגנת ויעילה במחלוקת שנוצרה, בייחוד לאור פגמים משפטיים העולים מכתב התביעה ומתוקף חשיבות התובענה לכלל הציבור.

יהודית מנצור, פרסום יעיל (1991) בע"מ וראובן כהן חללה (להלן "התובעים") הגישו תובענה ייצוגית (ת"צ 497-02-11) נגד חברת פרטנר, בגין הפרה של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 (להלן "חוק התקשורת") וכן הפרה של חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן "חוק הגנת הפרטיות"). לטענת התובעים, הנתבעת שלחה להם, בניגוד להסכמתם ובניגוד להוראות החוק, דברי פרסומת לכתובת הדואר האלקטרוני.

התובעים, בטענתם, העריכו כי מספר הנפגעים מדרך פעולה זו של הנתבעת מגיע לכ- 1,400,000 לקוחות, המהווים כ-40% מלקוחות החברה. לפיכך תבעו פיצוי של 500 ₪ לכל נפגע, פיצוי המהווה הן את הפגיעה של הלקוח בזכות לפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, והן פיצוי ללא הוכחת נזק כפי שמתירות הוראות סעיף 30א לחוק התקשרות.

הנתבעת מצידה העלתה מספר טיעוני הגנה. ראשית טענה, כי התובעים לא נימקו את הטענה בדבר פגיעה בזכות לפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות.  כמו כן טענה הנתבעת, כי המסרים אותם שלחה, אינם מהווים "דברי פרסומת" כהגדרתם בחוק, אלא הודעה לזכאות "במתנה" או "הטבה". נוסף על כך טענה, כי הפיצוי אותו דורשים הנתבעים, אינו בר תביעה בתובענה ייצוגית, מאחר שהתובעים מבקשים פיצוי ללא הוכחת נזק, ולפי הוראות סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות, ביהמ"ש אינו רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בתובענה שכזו.

בית-המשפט אישר את הסדר הפשרה, מבלי לחסוך מחברת פרטנר את ביקורתו: "הודעות הפרסומת ששלחה המשיבה ללקוחותיה שלא הביעו הסכמה לקבלתם, ואף לאלה שכלל לא נמנו עם חוג הלקוחות שלה, נשלחו אגב הפרה של סעיף 30א לחוק התקשורת. נוסף על כך המשיבה הערימה קשיים על מי שביקשו להסיר את כתובתם מרשימת הנמענים ובכך הפכה את הפעולה למשימה מורכבת ומסובכת במיוחד".

בהתאם לאמור לעיל, בשים לב לטענותיה של הנתבעת, ומשהגיעו הצדדים להסכמה בדמות הסדר פשרה, ראתה לנכון כבוד השופטת, לקבל את הסדר הפשרה. על פי הסדר זה, זכאים הנתבעים  לפיצוי של  100,000 ₪ כל אחד. כמו כן, על הנתבעת לתקן דרכי התנהלותה על ידי תיעוד הסכמה, של כל לקוח, למשלוח דבר פרסומת. בנוסף תוצע הטבה בדמות חבילת וידאו או חבילת מוזיקה, למנוייה של הנתבעת, אשר סירבו לקבל דבר פרסומת בדואר אלקטרוני, אך ללא הועיל (כ – 600,000 מנויים). שווי ההטבה הוא כ 20 ₪ לכל מנוי, כלומר כ 12 מליון ₪ בסך הכול. שכר הטרחה של עורכי הדין שייצגו את התובעים הועמד על 409,500 ₪.

לפסק הדין המלא לחץכאן

הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

הרשות להגנת הפרטיות חושפת: ליקויים חמורים בקרב מגזר בתי החולים

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.9.24) דוח פיקוח רוחב שערכה ב-28 בתי חולים בישראל, הכוללים גם מרכזים לטיפול יום ובתי חולים פרטיים. בשנים האחרונות, חלה ...

אתגרי אבטחת מידע במעבר מאגרי מידע לענן: הרשות להגנת הפרטיות מנחה        

מעבר מאגרי המידע לענן. מסמך חדש שפרסמה לאחרונה (05.09.2024) הרשות להגנת הפרטיות סוקר את האתגרים המרכזיים בתהליך זה ומציע דרכים להתמודדות עימם. בעידן הדיגיטלי המתפתח, ...

הפרטיות בחרום. הרשות מתווה דרכי פעולה

על מה יש להקפיד בשעת חרום בתחום הפרטיות?  הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת מדריך, במסגרתו מוצעים כללים מרכזיים להגנה על פרטיות בעת חירום באופן המבקש ליצור ...

אחריות דירקטוריון להגנת הסייבר: הרשות להגנת הפרטיות מנחה

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (12.09.2024) הנחייה (מס' 1/2024) המגדירה את תפקיד הדירקטוריון בפיקוח ובאחריות על אירועי סייבר וכחלק מכך פיקוח על אופן השימוש במידע ...
דילוג לתוכן