גם לחברי ועדת הערר לענייני הארנונה בעיר יש זכות לפרטיות. כך עולה מפסיקת בית משפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע שפורסמה החודש (01.10.20). במסגרתה התבקש להורות למשיבה, עיריית אשקלון, להמציא לעותרת, משרד עורכי-דין, מידע ומסמכים אודות ועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית אשקלון ואודות חברי הוועדה. העתירה התקבלה באופן חלקי ונפסק, כי חשיפת המידע המבוקש תפגע בפרטיותם של חברי הוועדה והמתמודדים לוועדה, ובכך אין להתיר את חשיפתו. לגבי יתר המסמכים המבוקשים, אין לעיריית אשקלון כל עילה להסתיר מעייני הציבור מידע כלשהו בנוגע לוועדת חבריה.
ביום 24.2.20 הוגשה עתירה מנהלית בהתאם להוראות חוק חופש המידע נגד עיריית אשקלון בבית משפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע. העתירה הוגשה בטענה כי העירייה פעלה שלא כדין, בכך שהיא נמנעה להעביר את המידע, אשר לפי הנטען היה מקום להעבירו, בהיות ועדת הערר גוף מעין שפוטי, כך שהמידע הנוגע למינוי חבריה ואופן פועלה אמור להיות שקוף. העירייה טענה, בתגובה, שחלק מהמידע המבוקש נוגע לפרטיות אודות צדדים שלישיים – חברי ועדת הארנונה – ומסירתו תהווה פגיעה בפרטיותם. זאת בהינתן שהמידע המבוקש כלל את שמות מועמדים לוועדה, קורות חייהם ודיונים פנימיים אודות כשירותם – ואלו בעלי אופי אישי פרטי. בכך, מסירת המידע תגרום פגיעה קשה בצנעת הפרט של המועמדים לכהונה בוועדת הערר, של חברי ועדת הערר ושל עובדי מזכירות ועדת הערר.
השופטת גאולה לוין קבעה כי חוק חופש המידע מפרט מצבים, בהם אין חובה על הרשות למסור את המידע המבוקש וביניהם סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע, העוסק במסירת מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות. בעניינו, השופטת פסקה כי חלק מהמידע שהתבקש פוגע בפרטיות של צדדים שלישיים. כך נראה בבקשת גילוי שמות המועמדים לכהונה בוועדת ערר; קורות חייהם; דיונים פנימיים אודות כשירותם; והמידע המבוקש ביחס לעובדי מזכירות ועדת הערר. אמנם לא מדובר במועמדים לשפיטה, אך ועדת הערר היא גוף מעין שיפוטי ומכל מקום המסמכים המבוקשים כוללים מטבע הדברים מידע על ענייניהם האישיים של המועמדים. העותרת לא מסרה מה עניינה במידע, ומשכך לא הצביעה על שיקולים ואינטרסים העומדים אל מול הזכות לפרטיות של המועמדים וחברי הוועדה. היא לא הסבירה איזה יתרון יצמח לעותרת או לציבור מגילוי המידע. בהעדר פירוט של האינטרסים הניצבים מול הזכות לפרטיות, חשיפת המידע המבוקש תפגע בפרטיותם של חברי הוועדה והמתמודדים לוועדה, ועל כן קבעה השופטת כי אין להתיר את חשיפתו.
העתירה התקבלה באופן חלקי כאשר לגבי יתר המסמכים המבוקשים הנוגעים באופן כללי למינוי הוועדה, פעילותה ותשלומים ששולמו לחבריה, נקבע כי מסירת המידע המבוקש אינה פוגעת בפעילות ועדת הערר. בהתאם להלכה הפסוקה, רק מקום בו קיימת ודאות קרובה לפגיעה קשה בתפקוד הרשות, יוכל הדבר להוות הצדקה להימנעות מגילוי המידע. ועל כן העירייה תעביר לעותרת את המסמכים הללו.
השופטת פסקה כי הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות מכוח חוק חופש המידע אינה עומדת לבדה. ולעיתים, היא מתנגשת עם זכויות אדם נוגדות ועם אינטרסים וערכים חברתיים כמו בעניינו הזכות לפרטיות.
[עתמ (ב"ש) 7985-01-20 כץ גבע איצקוביץ (KGI) משרד עורכי דין נ' עיריית אשקלון]
