הצעת חוק פרטית המבקשת לבטל את המאגר הביומטרי הונחה לאחרונה על שולחן הכנסת (27.07.20), על-ידי ח"כ תמר זנדברג (מרצ). על פי ההצעה, הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון – ביטול המאגר הביומטרי), התש"ף–2020, ימשיכו לחול תעודות הזהות והדרכונים הביומטריים, אך ללא מאגר מידע שיכלול נתונים אלו לצידם.
כאשר התקבל החוק הביומטרי עמד מאגר המידע שיצר במרכז המחלוקת הציבורית, והטענה הייתה כי בשל פוטנציאל דליפת המידע ממנו, יש בו סכנה גדולה לזכות לפרטיות. בדברי ההסבר להצעה מזכירה ח"כ זנדברג מחלוקת ציבורית זו: "חקיקת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע עוררה מחלוקת בקרב הציבור. החוק העלה שאלות רבות בדבר הגנה על זכויות היסוד של הפרט, בדגש על המחיר הכבד אותו עלולים לשלם האזרחים שפרטיהם ייכללו במאגר המידע שיוקם מכוחו אם המאגר ייפרץ, כפי שצופות מרבית התחזיות על רקע התופעה הכלל עולמית של פריצות לאתרים מאובטחים".
בהמשך מסבירה ח"כ זנדברג: "בפריצות שהיו למאגרים עד כה, דוגמת הפריצה למאגר מרשם האוכלוסין, נחשפו לא פעם פרטים אישיים או מידע רגיש. מקרה חשיפת פרטי כרטיסי האשראי שאירע בעת האחרונה על ידי האקר מחוץ לישראל, מחזק את הטענות בדבר הסיכון הרב הטמון בקיום מאגרי מידע. במקרה של מאגר מידע ביומטרי, ההשלכות של חשיפת מידע או שימוש לרעה במידע עלולות להיות חמורות בהרבה עקב רגישותו הרבה של המידע ולאור העובדה כי בשונה מפרטי כרטיס האשראי, זהו מידע שאי אפשר להחליפו לאחר שנחשף. כמו כן קיום המאגר מעלה שאלות בדבר גניבת זהות וזיוף טביעת אצבע שעשויות להיות להם השלכות בלתי הפיכות".
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת;על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ; על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; על ידי חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת; ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג.
