האם השם "ביצי חופש" כשיר לרישום כסימן מאשר לפי פקודת סימני המסחר?
התובעת רשמה בחודש יוני, שנת 2000, סימן מאשר תחת השם "ביצי חופש" המתייחס ל"ביצים שהוטלו על ידי תרנגולות שלא בכלובים". הסימן לא כלל סמל או איור, אלא רק את צמד המילים "ביצי חופש", ללא גופן מיוחד או צבע מסוים. בשנת 2001, רשמה העמותה גם סימן מסחר.
התביעה למתן צו מניעה ופיצוי כספי, התגלגלה לבית המשפט המחוזי היות והנתבעים, חברה המשווקת ביצים ובעליה, הואשמו בהפרת זכויות התובעת בסימן המאשר, תוך הטעיית הציבור והתעשרות שלא כדין.
ראשית, נדחתה טענתם של הנתבעים להתיישנות או לשיהוי, זאת הואיל והפרת סימן מסחר נחשבת לעוולה נמשכת, ומשכך "מירוץ ההתיישנות לגביה מתחיל רק כאשר נפסקת ההפרה (סעיף 89 לפקודת הנזיקין, החל גם על הפרת זכויות קניין רוחני)", וכך גם לגבי טענת השיהוי, וכדברי כב’ השופט בנימיני "בית המשפט יזהר בטרם ישעה לטענת שיהוי, ובעיקר כאשר הטענה נועדה לשלול זכויות קנייניות…לעיתים רחוקות יסיק בית המשפט כי אדם וויתר על זכותו הקניינית בנכס בעל שווי ממשי, רק בשל כך שהשתהה בהגשת תביעה לשם מימושה…טענת שיהוי תתקבל רק כאשר השיהוי מבטא בצורה ברורה השלמה עם ההפרה: בנסיבות אלו מושתק בעל הזכות מלתבוע את המפר, אם האחרון סמך על מצג של הסכמה ושינה מצבו לרעה. בענייננו, אינני סבור כי ניתן לייחס לתובעת מצג ברור של השלמה עם הפרת הסימן המאשר."
הבעיה העיקרית לכשירות הסימן המאשר של התובעת סבבה סביב היעדרו של אופי מבחין. לא סמל, לא איור, לא גופן ולא צבע. רק צמד המילים "ביצי חופש". והרי, צמד מילים זה "כשלעצמו מצוי על הגבול הדק שבין הקטגוריה הכוללת שמות תיאוריים, לבין הקטגוריה הכוללת שמות מרמזים. ההלכה היא כי כאשר שם מסוים נופל לתחום הביניים שבין שם מרמז לשם תיאורי – האינטרס הציבורי שבעידוד תחרות חופשית ומניעת פגיעה מיותרת בחופש העיסוק יטו את הכף לכיוון ההכרעה כי מדובר בשם תיאורי.."
נוסף על האמור, מצא כב’ השופט בנימיני כי "לא היה מקום לרשום את הסימן גם בשל היותו ’נוהג במסחר לתיאור הטובין’, כמשמעותו בסעיף 11(10) לפקודה, שכן הוכח שהמונח "ביצי חופש" שימש, כבר במועד רישומו, שם גנרי לתיאור סוג הטובין." והרי, סימן גנרי לא יזכה כלל להגנה, אלא במקרים נדירים.
סוף פסוק – "משווקים זכאים לשווק ביצים מתרנגולות חופשיות ולכנותן "ביצי חופש", מבלי להיזקק לפיקוח של התובעת, אם הם מקיימים את דרישות צו הפיקוח של משרד החקלאות, אשר קדם לרישום הסימן המאשר, הואיל וצו זה מכנה ביצים אלו "ביצי חופש". לכן לא היה מקום להעניק לתובעת סימן מאשר אשר איננו מבחין בין "ביצי חופש" מאושרות, קרי: אלו המצויות בפיקוח התובעת, לבין "ביצי חופש" שאינן מאושרות ומצויות בשוק." לפי-כך, התביעות בדבר צו המניעה ומתן הפיצויים נדחו, כך גם כל הטענות המבוססות על עילת עשיית עושר ולא במשפט. נקבע כי הסימן המאשר "ביצי חופש" שרשמה התובעת הינו חסר תוקף ודינו להימחק מפנקס סימני המסחר.
[תא (ת"א) 18306-07-10 העמותה למען חיות משק (חי משק) נ’ מן הטבע בארותיים בע"מ; בפני כב’ השופט ד"ר עמירם בנימיני; המחוזי ת"א-יפו; תאריך 06.05.13]
