החייב הגיש בקשה לביטול צו מימוש כספי הפנסיה שלו לטובת תשלום מזונות, כאשר בקשתו התבססה על פסקי דין, ציטוטים ועל סעיפי חוק לגביהם נטען כי נלקחו מתוך חוק ההוצאה לפועל. בפועל, התברר כי פסקי הדין שצורפו אינם קיימים, והאמור בהם סותר את המצב המשפטי הקיים, בנוסף, סעיפי החקיקה אליהם הפנה החייב לא תאמו את טענות החייב. גם כאשר ניתנה לחייב הזדמנות לאתר את פסקי הדין אליהם הפנה בבקשתו המקורית, הוא צירף הפניות לפסקי דין שונים שגם הם, אינם קיימים. יתר פסקי הדין שצירף נגעו בנושאים אחרים מאלו שנידונו, ולא תאמו את המצב המשפטי הקיים. החייב טען כי יש להתחשב בו שכן הוא אינו בעל ידע משפטי וכי אין לו גישה למאגרים משפטיים על מנת לאמת את האמור בפסקי הדין.
רשם ההוצאה לפועל קבע כי על חייב בהליך הוצאה לפועל חלה חובה לפעול בתום לב כאשר הוא נכנס לזירה המשפטית ומעלה טענות על ידי שימוש בציטוטים מתוך פסקי דין. הוא אינו יכול להעלותן ללא בדיקתן ובחוסר אחריות, רק מן הנימוק שהוא אינו עורך דין. בין אם הטעות נבעה מרשלנותו של החייב או במסירת מידע כוזב במזיד, מדובר בפעולה בחוסר תום לב. על כן רשם ההוצאה לפועל דחה את הבקשה. רשם ההוצאה לפועל החליט להפחית את סכום ההוצאות והגדיל את חובו של החייב בתיק בסכום מינימלי של 1,000 ₪, זאת בשל ראשוניות התופעה, אי-הבהירות ביחס לאופן התמודדות עימה, ונוכח לקיחת אחריות מצדו של החייב.
החלטת רשם ההוצאה לפועל מחדדת כי האחריות לשימוש אחראי וזהיר בכלי בינה מלאכותית לעריכת מסמכים המוגשים להוצאה לפועל, חל גם על חייבים, על אף שהם אינם בעלי הסמכה משפטית. עוד קבע רשם ההוצאה לפועל כי אי-בדיקה של החומרים המשפטיים באופן רשלני או מכוון, עולה כדי חוסר תום לב, הגורר בזבוז משאבים הן לצד השני והן לרשם ההוצאה לפועל. כמו כן, קבע הרשם כי הטיעון לפיו החייב נשען על כלי בינה מלאכותית אינה "מכשירה את השרץ".
