בניסיון להתמודד עם הפגיעות הגוברות בילדים ובני נוער במרחב הדיגיטלי, הונחו לאחרונה (29.12.2025) על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק דרמטיות המציגות גישות שונות להגנה על הקטינים: האחת דורשת לחסום את הכניסה לרשתות החברתיות עד גיל 16, ואילו השנייה מבקשת להעניק לקטינים שליטה על המידע הקיים עליהם ואת היכולת למחוק אותו.
הצעת החוק הראשונה, "הגנה על קטינים ברשת (הגבלת גיל)", אותה יזמו ח"כ יוסף טייב וקבוצת חברי כנסת, נוקטת בגישה של הצבת שער כניסה קשיח לעולם הדיגיטלי. על פי ההצעה, ייאסר על פלטפורמות דיגיטליות, כדוגמת רשתות חברתיות או משחקים מקוונים, לאפשר לקטינים מתחת לגיל 16 לפתוח חשבון משתמש. יתרה מכך, החוק יחייב את הפלטפורמות למחוק חשבונות קיימים של משתמשים שטרם הגיעו לגיל זה ולבצע אימות גיל אמין. במקביל, ההצעה מטילה חובת חסימה גורפת בפני קטינים על יישומים הכוללים תכנים פוגעניים במיוחד, כגון הימורים, פורנוגרפיה ואלימות קשה. כדי להבטיח אכיפה, מוצע להסמיך את שר התקשורת להטיל עיצומים כספיים כבדים על חברות שיפרו את ההנחיות.
לעומת הגישה החוסמת, ההצעה השנייה, ביוזמת ח"כ רון כץ, מתמקדת ביום שאחרי הפרסום ומבקשת לעגן בחוק את "הזכות להישכח". הצעת החוק "הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי)" קובעת כי קטין יהיה זכאי לדרוש ממפרסמים להסיר מידע אישי אודותיו מהרשת, במקרים בהם המידע פורסם ללא הסכמתו, עובד בצורה לא חוקית או כאשר חל שינוי נסיבות מהותי. בדברי ההסבר להצעה מודגש כי מטרתה לאפשר לבני נוער "להתאושש מטעויות" ומאירועי בריונות רשת, מתוך הבנה שתיעוד נצחי של פגיעות עבר מונע שיקום נפשי. עם זאת, הזכות למחיקה אינה מוחלטת: מפרסמים יוכלו לסרב לבקשה אם קיים "אינטרס ציבורי" בהותרת המידע, כגון שמירה על חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת או צרכים מחקריים.
שתי ההצעות נולדו מתוך תמונת מצב מדאיגה העולה מדברי ההסבר, המתארים את הרשת כמרחב הטומן בחובו סיכונים משמעותיים לבריאות הנפש של ילדים. יוזמי החוק להגבלת הגיל מצביעים על תופעות של ביוש (שיימינג), חרמות חברתיים ופגיעה בדימוי העצמי כתוצאה מחשיפה מוקדמת מדי לרשתות. בדומה לכך, ההצעה לזכות המחיקה מתבססת על נתונים ממוקד 105 להגנה על ילדים ברשת, אשר טיפל בעשרות אלפי אירועי פגיעה, ומבקשת למנוע מצב שבו "עקבות דיגיטליות" ירדפו את הקטינים אל תוך חייהם הבוגרים.
בעוד שהצעת החוק של ח"כ טייב מפקידה את סמכויות הביצוע בידי שר התקשורת ומתיישרת עם מגמות עולמית של הגבלת גיל, הצעת החוק של ח"כ כץ מציבה את שר המשפטים כגורם האחראי, והיא שואבת השראה ממודלים של הגנת פרטיות בבריטניה, קנדה וקליפורניה. כעת נותר לראות כיצד יגיבו ענקיות הטכנולוגיה למהלכים אלו, והאם הכנסת תצליח לשלב בין הרצון לחסום גישה מזיקה לבין הצורך לנקות את הרשת מפגיעות עבר.
