13 ביולי 2024 6:50

השבועות של תחילת 2023 מעסיקים את הרגולטור האירופי ב בהתוויית רגולציה הנוגעת לבינה מלאכותית באיחוד האירופי., ההליך התחיל, למעשה, כבר באפריל 2021, ועשוי להיכנס לתוקף בקרוב. מדובר ביוזמה משמעותית של האיחוד האירופי, אשר עשויה להזניק קדימה את תחום הבינה המלאכותית.

בזרקור להלן ננסה להאיר על עיקרי הצעת החוק, אשר עשויים להיות רלוונטיים גם לחברות ישראליות שמפתחות ו/או משתמשות בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

רקע

טכנולוגיית הבינה המלאכותית קיבלה תאוצה בעת מגפת הקורונה והפכה משמעותית יותר בחיינו, כאשר השיא האחרון שלה מזוהה עם פריצת ה-"Chat GPT" לחיינו, פרי פיתוחה של  חברת "Open AI". הנוכחות הגוברת של טכנולוגיית הבינה המלאכותית במציאות, מעלה את השאלה באשר למעמדה המשפטי של טכנולוגיה זו, בעיקר בהקשרים של זכויות וחובות מתחום הקניין הרוחני ודיני הפטנטים, וכן ביחס לסיכונים הרבים שנובעים מפיתוח מערכות בינה מלאכותית בכל הנוגע לזכות לפרטיות.

על רקע זה ישנה חשיבות רבה לפיתוח הוראות רגולטוריות בנוגע לטכנולוגיות הבינה המלאכותית, הן בהוראות הדין המקומי והן בהוראות הדין במישור הבינלאומי בכלל, ובנוגע לדין האירופי בפרט, בהיותו הדין  מוביל בעולם בכל הנוגע לעיסוק בהגנה על המידע האישי.

 

הזרקור

תחולה: החוק המוצע יחול על כלל  החברות העוסקות במוצרי טכנולוגיית בינה מלאכות המיועדים לשימוש באיחוד האירופי, וזאת בדומה ל-GDPR (תקנות הגנת המידע האירופיות). כך, חוק הבינה המלאכותית עשוי להפוך לסטנדרט מחייב במישור הבינלאומי בכל הנוגע לכללים רגולטורים בתחום טכנולוגיית הבינה המלאכותית, אם וכאשר מדינות מחוץ לאירופה ילכו באותו תלם.

מבנה ההצעה: תחום הבינה המלאכותית נחלק בחוק המוצע לארבע קבוצות, בהתאם לרמת הסיכון הרלוונטית לכל קבוצה וכן לדרישות רמת האבטחה הנובעות מאותה רמת סיכון. כך למשל, החוק המוצע קובע כי מערכות בינה מלאכותית המשמשות למערכות דירוג אשראי יהיו בקטגוריית סיכון גבוה, וכי מערכות כמו מערכת דירוג האזרחים בסין יכללו בקטגוריית סיכון בלתי קביל ויאסרו לפי החוק המוצע.

השלמת החקיקה: אופן הליך החקיקה הדרוש בכדי שחוק הבינה המלאכותית ייכנס לתוקף הוא אישור הפרלמנט האירופי, ולאחר מכן יחלו דיונים סופיים בין המדינות החברות באיחוד האירופי לבין הפרלמנט והנציבות האירופית באשר למועד כניסתו לתוקף. הדיונים צפויים להתחיל בחודש אפריל 2023 על מנת להצליח  לסיים את הליך החקיקה כך שהחוק יהפוך לרשמי בטרם סיומה של השנה הנוכחית.

 

מטרות החקיקה

החוק המוצע ישרת את המטרות הבאות:

  • להבטיח שמערכות בינה מלאכותית המיועדות לשימוש בתחום האיחוד האירופי יעמדו בהוראות החוק המוצע ובכך יכבדו את זכויות היסוד אופן רחב יותר;
  • להבטיח וודאות משפטית בכל הנוגע לטכנולוגיית הבינה המלאכותית על מנת להקל על ההשקעה והחדשנות בפיתוח אותן מערכות;
  • לשפר ולייעל את החוק הקיים בכל הנוגע לזכויות יסוד ולדרישות הבטיחות שחלות על מערכות הבינה המלאכותית.
  • להקל על פיתוח מוצרי בינה מלאכותית בשווקים ספציפיים, חוקיים, בטוחים ומהימנים ובכך למנוע פיצול שוק.

 

הקביעות המרכזיות בהצעה

  • שימושים אסורים: ייאסר על שימושים הנחשבים לסיכונים בלתי קבילים לבריאות, לבטיחות או לזכויות יסוד.
  • גישה מבוססת סיכונים: תוצע גישה המבוססת סיכונים לוויסות מערכות בינה מלאכותית, כך ששימושים בסיכון גבוה יהיו כפופים לדרישות מחמירות כמו שקיפות, תיעוד, פיקוח אנושי ודיווח.
  • שקיפות ואחריות: יידרש לפעול בשקיפות והסברתיות, כך שתחול חובה לספק הסברים ביחס לאופן שבו פועלת המערכת, הנתונים שבהם נעשה שימוש וכן לגבי הגרומים שהשפיעו על ההחלטות שהתקבלו על ידי המערכת.
  • נתונים ופרטיות: על מערכות המבוססות בינה מלאכותית לכבד את פרטיותם של האנשים, כאשר עיצוב ופיתוח המערכות יבוצע תוך התחשבות על הגנת הנתונים.
  • אכיפה: תוטל חובת רישום של מערכות בינה מלאכותית בסיכון גבוה במסד נתונים של האיחוד האירופי, אשר מנוהל על ידי הנציבות האירופית, בכדי להבטיח שקיפות ופיקוח.
  • סנקציות: בגין אי עמידה בהוראות החוק החדש יוטלו קנסות העשויות להגיע לגובה של עד 6% מהמחזור השנתי העולמי של החברה המפרה בשנה הקודמת.

 

סיכום

סקרנו לעיל את הצעת החוק בתמצית רבה, וזאת בכל הנוגע לחידוש הרגולטורי ביחס לפיתוח מערכות המבוססות טכנולוגיית בינה מלאכותית. גישת מדיניות האיחוד האירופי, כפי שניתן לראות בהצעת החוק, היא כי יש להבחין בין החובות החוקיות שיוטלו על מערכות הבינה המלאכותית, כאשר אלו יהיו בהתאם לרמת הסיכון שתוגדר לכל מערכת.

אין ספק כי על חברות בעלות זיקה למדינות באיחוד האירופי לערוך סיעור מוחות היכן פוגשת אותה הבינה המלאכותית, מה האתגרים ומה האפשרויות בתחום.

כמשרד עורכי דין מוביל במספר תחומים סביב עולם הטכנולוגיה, וביניהם תחום הגנה על המידע האישי, אבטחת מידע, פרטיות וסייבר, נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה, ככל שתידרשנה בעניין זה ובכלל.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות: סמכות מתן צו הפסקת עיבוד מידע וצו מחיקת מאגר אושרה בוועדת חוקה

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מתקדמת לקראת סיום הכנת תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות לקריאה שנייה ושלישית. ביום ראשון האחרון (23.06.24) התקיים בוועדת החוקה ...

יצוא תוכנות סייבר – האם ייצוא ביטחוני? מדריך

מאת עו"ד גבריאל לבטון חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 ("החוק") קובע כי יצואן בטחוני הוא כל מי שעוסק בשיווק ו/או יצוא של ציוד בטחוני, ידע ...

מערך הסייבר והרשות להגנת הפרטיות: מתקפות סייבר בישראל עולות לנו ביוקר

דו"ח חדש של מערך הסייבר הלאומי (מאי 2024) מעריך, שהעלות הכלכלית המצטברת למשק הישראלי מנזקי מתקפות סייבר עומדת על לפחות 12 מיליארד ₪ בשנה. אומדן ...

מסתמנת החלת חובה בחוק למינוי ממונה פרטיות בארגון

חובה למנוי ממונה הגנה על הפרטיות תחול גם בישראל. כך עולה מדיון שקיימה לאחרונה (05.06.2024) ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, במסגרת הדיונים על תיקון ...
דילוג לתוכן