האם איסוף טביעות האצבע למאגר הביומטרי ייפסק ועימו החובה לחדש דרכון אחת לחמש שנים במקום עשר, למי שלא יסכים לכך? ועדה משותפת לחוקה, פנים ומדע של הכנסת דנה בשאלה (13.10.2020). בשלב זה אין בשורות, מעבר לכך שהוועדה קבעה לעצמה להתכנס להמשך דיון בעוד כחודש. אבל אולי גם זו בשורה.

כידוע, חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש”ע-2009 הטיל חובה למסירת טביעות אצבעות ותצלומי פנים על כלל תושבי ישראל ושילוב נתונים אלו בתעודות זהות, בדרכונים דיגיטליים ובמאגר נתונים ממשלתי . ב-27 בפברואר 2017 אישרה הכנסת תיקון לחוק כהוראת שעה לחמש שנים. על פי התיקון , נטילת נתונים ביומטריים של טביעות אצבע תהא רק לטובת תעודות הזהות והדרכונים עצמם לצד איסוף תווי הפנים, שיהא תקף גם לטובת המאגר הביומטרי. לאזרחים ניתנה האפשרות להסכים למסירת טביעות אצבע למאגר,  לצד התמריץ, שמי שיסכים לכך, יזקק לחדש את דרכונו רק אחת ל-10 שנים. מי שלא הסכים למסור טביעת אצבעות למאגר, נזקק לחדש את דרכונו אחת לחמש שנים.

בהתאם לסעיפי החוק, בדק ראש מערך הסייבר הלאומי בשתי תקופות הזמן המעוגנות בחוק, האם קיימים אמצעים טכנולוגיים שיש בהם כדי לתת מענה במידה נאותה, לזיהוי ואימות זהות של תושב לצורך קבלת תוצאת זיהוי, על בסיס מאגר של תמונת פנים בלבד לשם הנפקת תיעוד לאומי ל-10 שנים? ושנמצאה התשובה כחיובית, שר הפנים בחן את הצורך בהפעלת סמכותו לקיצור תקופת הוראת השעה או הארכתה. שר הפנים פרסם בהודעתו כי בחר שלא לפעול לעת זו לקיצור תקופת הוראת השעה, וזאת על מנת לאפשר השלמת הליכים וביניהם הקמת צוות בדיקה לבחינה נוספת. על רקע האמור, קיימה הוועדה בכנסת דיון, בשאלה האם יש להאריך את הוראת השעה. בנוסף, מהי נדונה השאלה מה מידת הדיוק של האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום בתחום זיהוי הפנים והאם יש באמצעים אלו כדי לתת “מענה במידה נאותה”?

בקרב משתתפי הוועדה עלו מספר טענות:

  1. ח”כ עינב קאבלה, יו”ר וועדת המדע והטכנולוגיה, טענה כי יש לקצר את הוראת השעה ולקבל את חוות הדעת המקצועית של ראש מערך הסייבר, עם זאת תוהה למה בעצם צריך מאגר ביומטרי? לדבריה “אסור לראות את העניין כגמור אם יש דבר שנוגע לפרטיותם של תושבי המדינה” .
  2. ח”כ רם בן ברק, מפלגת יש עתיד, טען כי מאגר ביומטרי הוא סיכון אבל צריך אותו, אך צריך לכלול כמה שפחות פרטים. לדבריו “אנחנו לא יכולים להרשות שבמקום אחד יהיה כל אפשרויות לזיהוי כי ברגע שזה נפרץ אתה לוקח לאנשים את האפשרות להתגונן.” מצטרף הוא לעמדת המומחים התומכים בקיומם של אמצעים טכנולוגיים העונים להנפקת תיעוד לאומי על בסיס מאגר תמונות פנים בלבד.
  3. רועי פרידמן, ראש היחידה להזדהות ויישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, טען כי הם ביצעו סקירת ספרות מעמיקה, למדו מדוחות NIST (המכון הלאומי האמריקאי לתקנים וטכנולוגיה) והתבססו על חו”ד מאת מחצ”ב רפאל. נמצא כי שיעורי דיוק של אלגוריתמיקה לזיהוי פנים גבוה. ישנה קפיצת מדרגה יוצאת דופן ביכולת השוואות פנים ופותר לחלוטין את התופעה של ירידת דיוק המערכת כתוצאה מהזדקנות לתקופת הזמן הנדרשת של 10 שנים. כמו כן, המאגר הביומטרי הינו גורם מרתיע כאשר המתחזה הפוטנציאלי יודע שיש את המאגר וישנו סיכוי גבוה שייתפס. לדעתו זו הסיבה לקיומו של המאגר הביומטרי. ומכאן, שאין להאריך את הוראת השעה.
  4. לימור שמרלינג, נציגה מטעם משטרת ישראל, טענה כי יש להם צורך במאגר הביומטרי כאשר הם צריכים הנגשה 24/7 של הנציג הביומטרי למשטרת ישראל כאשר עולות שאלות התחזות והוא יבצע עבורם את הבדיקה. זאת, כדי למנוע את עיכוב האזרח ולצמצם זמנים. בתגובה לדבריה נאמר כי החשיבות בכך שהם רוצים את טביעות האצבע היא גם למקרי פשיעה נוספים, מה שמעלה את החשש לשימוש במידע שלא למטרתו.
  5. עו”ד דן חי, יו”ר הוועדה להגנת הפרטיות, טען כי ראוי שהוועדה תמליץ לשר הפנים למחוק את טביעות האצבע מהמאגר הביומטרי. “איסוף טביעות האצבע אינו הולם דרך פעולה של מדינה חופשית ודמוקרטית כמו ישראל וראוי היה לא לעשות זאת מלכתחילה. עכשיו שמונחת חוות-דעת של מערך הסייבר לפיהם תווי פנים הינם אמצעי זיהוי מספיק, ניתן למחוק את טביעות האצבע מהמאגר ולוותר עליה”. לטענתו גם מאגר תמונות פנים מביא לפגיעה בפרטיות האזרחים, אך עם זאת יש לקחת “צעד צעד” אל עבר שינוי טוב יותר עבור האזרחים.

מצד משרד הפנים יש להיערך להיבט תפעולי – לוגיסטי כאשר יש להכין את האנשים שעוברים למנגנון זיהוי פנים בלבד בתקופה של שנה ותשעה חודשים, ובנוסף יש להקים ועדה מקצועית במטרה לבחון האם מנגנון זיהוי פנים מצליח לממש את שאר מטרות החוק.

הוועדה תקיים בעוד כחודש ישיבה נוספת שבה ידונו שיקולי הגנת הפרטיות בנושא, הסיכונים והפתרונות של מנגנון זיהוי פנים והאם כל המנגנון יוכל להתקדם בזמן הוראת השעה ועומד בזמנים. נקווה כי בישיבה הבאה יקחו בחשבון את הגנת פרטיותם של האזרחים, ישקלו את ההחלטות שהכי פחות פוגעניות לציבור וימחקו את טביעות האצבע מהמאגר כצעד ראשון.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.