25 ביוני 2024 11:28

האזורי לעבודה ת"א: גם למעביד זכות לפרטיות

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב- יפו, קבע לאחרונה (20/03/2013), במסגרת החלטה, כי תמלילי שיחות אשר הוגשו על ידי עובדים שתבעו את מעבידם תוך פגיעה בפרטיות הנתבעים, יפסלו כראיות, לאור האיסור הקבוע בסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. "גם למעביד יש זכות לפרטיות", העיר בית-הדין אגב מתן החלטתו.

הרקע לפסילת הראיה, היה בהשאלת פלאפון על ידי אחד התובעים, מרדכי אפרתי, מאחד הנתבעים, טלמור, באמתלה של שימוש לצורך שיחת טלפון. תחת "ההשאלה" חדר אפרתי לכל המידע שהיה מצוי במכשיר הפלאפון של טלמור, לרבות להקלטות אשר העתיק למחשבו האישי. אפרתי אף הגדיל לעשות והשמיד את הפלאפון לאחר שסיים את השימוש בו. לאור מעשים אלו, התובעים בהליך הגישו כראיה את תמלילי השיחות.

לטענת הנתבעים, הגשת תמלילי השיחות עמד בניגוד לכלל קבילות הראיות לפי סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות. בין היתר טענו שתמלול השיחות בוצעו בניגוד לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979.

התובעים טענו כי מדובר בהרחבת חזית מאוחרת ואסורה על ידי הנתבעים משום שבתצהיריהם הנתבעים לא העלו טענות של פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות והתייחסו רק לטענות במסגרת חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979. התובעים טענו כי האמינו באמת ובתמים כי היו רשאים להשתמש בחומר הראיות, מאחר והם לא עשו את הפעולות האסורות. לפיכך, לשיטתם, עמדה להם ההגנה הקבועה בסעיף 18(2)(א) לחוק הגנת הפרטיות- החלה על הפוגע בתום לב.

נוכח האמור בית הדין הגיע למסקנה כי ההקלטות הושגו תוך פגיעה חמורה בזכותו החוקתית של טלמור לפרטיות. לפי נימוקיו של בית הדין, הדברים האמורים הינם המקרה הקל והמובהק של פגיעה בפרטיות לפי סעיף 32 לחוק, לכן הראיות פסולות מלשמש כראיות בהיותם לא קבילות.

כחלק מדבריו של בית הדין: "עצם העובדה שאדם מסוים מוסר טלפון נייד שלו לשימושו של אחר, אינה נותנת לאותו אחר רשות, ולו משתמעת, לחפש ולחטט בתוך אותו טלפון….. מתן זכות שימוש רגילה בטלפון פרטי של אדם טומנת בחובה התחייבות מפורשת של השואל שלא לבצע ללא רשות מפורשת חדירה שכזו אל "המרחב הפרטי" של בעל הטלפון".

לאור כל האמור, החליט השופט דורי ספיבק על מחיקת תמלילי השיחות מתצהירי התובעים ואת כל הציטוטים וההתייחסויות שהיו במהלך התביעה שמקורן בתמלילים אלו.

[שמואל ג’ובני נגד שיא סיורים (1986) בע"מ ואח’]

הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

יצוא תוכנות סייבר – האם ייצוא ביטחוני? מדריך

מאת עו"ד גבריאל לבטון חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 ("החוק") קובע כי יצואן בטחוני הוא כל מי שעוסק בשיווק ו/או יצוא של ציוד בטחוני, ידע ...

מערך הסייבר והרשות להגנת הפרטיות: מתקפות סייבר בישראל עולות לנו ביוקר

דו"ח חדש של מערך הסייבר הלאומי (מאי 2024) מעריך, שהעלות הכלכלית המצטברת למשק הישראלי מנזקי מתקפות סייבר עומדת על לפחות 12 מיליארד ₪ בשנה. אומדן ...

מסתמנת החלת חובה בחוק למינוי ממונה פרטיות בארגון

חובה למנוי ממונה הגנה על הפרטיות תחול גם בישראל. כך עולה מדיון שקיימה לאחרונה (05.06.2024) ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, במסגרת הדיונים על תיקון ...

הכנסת – מושב הקיץ 2024: תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות על הפרק

אם לא יחולו הפתעות כמו הכרזה על בחירות ופיזור הכנסת או אירוע דומה אחר, תיקון מספר 14 לחוק הגנת הפרטיות צפוי לעבור במהלך מושב הקיץ ...
דילוג לתוכן