בעת שפלוני בוחר שלא להתחסן ומסרב להציג תוצאות שליליות לבדיקת קורונה באופן שוטף, עליו לדעת שלהחלטתו זו יכולות להיות השלכות למול מעסיקו ועל מטה לחמו. כך פסק לאחרונה (21.03.2021) ביה"ד האזורי לעבודה בת"א יפו בעניין סיגל אבישי נ' מועצה אזורית כוכב יאיר – צור יגאל.
המחלוקת שהובאה בפני השופטת מירב קליימן עניינה במכתב שנשלח מטעם המועצה האזורית כוכב יאיר – צור יגאל לגופי החינוך השונים במועצה, שמגדיר כי צוותי חינוך שהם עובדי הרשות המקומית, יחויבו לשם המשך התייצבות בעבודתם להתחסן או לחלופין להציג אחת לשבוע בדיקת קורונה שלילית. המבקשת עתרה בבקשה לביטול החלטת ראש המועצה, החזרתה לתפקידה, לקביעה שלא ניתן לבקש מעובד לחשוף מידע רגיש מסוג זה, וכי על המעסיק לוודא שלא קיימת התנכלות כלפיה עקב כך.
בפסיקתה השופטת קליימן ביצעה איזון. מהצד האחר טענת המבקשת כי למועצה אין הסמכות לקביעה זו, שכן נדרש שהאחרונה תגיע מכוח חקיקה ראשית. טענתה בוססה על זכותה לכבוד וכפועל יוצא לפרטיות ולאוטונומיה על גופה למול הליכים פולשניים דוגמת בדיקת קורנה. כמו גם על זכותה לחופש עיסוק והטענה כי המועצה לא עקבה אחר מבחני פסקת ההגבלה, ולא חיפשה אחר פתרון שפגיעתו פחותה. מהצד השני לאיזון עמדה טענת המועצה כי יש לה הסמכות החוקית לפעול הן לטובת שמירת בריאותם וביטחונם של הילדים ואנשי הסגל החינוכי האחרים. והן עקב זכותו הקניינית של המעסיק במקום העבודה.
באיזון הנ"ל יישמה השופטת קליימן את נוסחת 'מקבילית הכוחות' ופסקה, כי זכויות התלמידים, המעסיק והסגל האקדמי הנוסף שפורטו לעיל גוברות על זכויות המבקשת לפרטיות ולחופש עיסוק. לכן דחתה השופטת את בקשות אבישי לצווים זמניים. בנוסף הגדילה השופטת בפסיקתה וקראה למחוקק להגדיר סוגיה זו באופן ברור לאור חשיבותה בימים בהם אנו נמצאים.
(סעש (ת"א) 42405-02-21)
