23 ביולי 2024 20:30

דבר פרסומת שנשלח ללא אישור הנמען – לא בהכרח עילה לתביעה על פי חוק "הספאם"

בית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש קבע לאחרונה (03.07.14) כי שתי הודעות דואר אלקטרוני המכילות מסר פרסומי (ספאם), אינן מחייבות בדין את שולחן, על פי הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982.

התובע, חנן כהן, טען כי הנתבעים, אבירם היכל וגדי שמואל, בעלי מרכז "תבונה – חינוך חדש בישראל", שיגרו שתי הודעות דואר אלקטרוני לכתובת המייל שלו. לטענתו, הודעות אלו הכילו מסר פרסומי, ומאחר שלא ניתנה לנתבעים רשות מראש לשלוח לו הודעות שכאלה, הם חייבים לפצותו בהתאם ל"חוק הספאם", בסך של 1,000 ₪ עבור כל הודעה, ובסך הכול ב-2,000 ₪.

הנתבעים, טענו, כי לתובע ולהם מערכת יחסים עכורה טרם קבלתו את הודעות הדואר ומכאן תביעתו. עוד טענו הנתבעים כי ההודעות ששוגרו, שוגרו בטעות, ככול הנראה טעות אנוש, בגינה התווספה כתובתו של התובע לרשימת תפוצה קיימת ומאושרת של מרכז "תבונה". עוד טענו הנתבעים כי אין בהודעות אלו מסר פרסומי או שיווקי אלא טיפים לחינוך ילדים, מאת המרכז לחינוך ילדים, שבבעלותם.

השופט מוחמד חאג’ יחיא קבע, כי בהודעות האמורות אכן ישנו מסר שיווקי ופרסומי, גם אם סמוי או כזה הנחזה למסר שאינו שיווקי. יחד עם זאת, לשיטתו של השופט יחיא, הצליחו הנתבעים להרים הנטל ולהוכיח כי אכן בטעות נשלחו ההודעות אל הנמען, שלא ביודעין וכן בתום לב, ובכך הצליחו הנתבעים לסתור את החזקה שבדין (הקובעת כי חזקה על שולח ספאם, ששלח ביודעין) הקבועה בסעיף 30א(י)(5) לחוק התקשורת.

לשיטתו של השופט יחיא, מאחר שהתקיימה התכתבות ארוכה בין התובע לנתבעים, בשימוש אותן כתובות דואר על ידי הצדדים, כנראה השתרבבה כתובתו של התובע לרשימת התפוצה. מאחר שמיד עם בקשת ההסרה הוסר התובע מרשימת התפוצה, וכן בסך הכול נתקבלו אצלו 2 הודעות, ראה לנכון השופט לדחות התביעה.

למעלה מן הצורך קבע השופט כי גם אם לא היה משתכנע שההודעות נשלחו בשוגג ובתום לב, בהתחשב במהירות ההסרה ובכמות ההודעות, היה פוסק פיצוי של 100 ₪ עבור כל הודעה.

בנסיבות אלו, לא ניתן צו להוצאות.

לקריאת פס"ד המלא לחץ כאן

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

ועדת חוקה אישרה את התיקון המקיף לחוק הגנת הפרטיות

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת אשירה (21.07.2024) תיקון מקיף והיסטורי לחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13 שבטעות נספר תחילה כתיקון 14) והוא צפוי לעבור ...

תיקון היסטורי לחוק הגנת הפרטיות עומד לעבור בכנסת

הכנסת עתידה לאשר בימים הקרובים (עד 24.07.2024) תיקון מקיף והיסטורי לחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14). בימים האחרונים התקיים מרוץ נגד הזמן כדי להספיק להעביר ...

העברת מידע לחו"ל – טיוטת גילוי דעת של הרשות להגנת הפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (08.07.2024) טיוטת גילוי דעת בנושא העברת מידע אל מחוץ לישראל, בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ ...

הרשות להגנת הפרטיות: מסמך בנושא סקר סיכונים ומבדקי חדירות

כידוע, תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 (להלן "התקנות"), מטילות על בעל מאגר המידע חובה לבצע סקר סיכונים ומבדק חדירות למערכת המאגר ככל והמאגר מוגדר ...
דילוג לתוכן