23 ביולי 2024 20:49

גם למתים יש שם טוב. הצעת חוק פרטית מבקשת לקבוע כך.

לאדם בישראל אין זכות לשם טוב ולפרטיות אחרי מותו. אלה מתפוגגים מיד כאשר אדם נפטר. הצעת חוק פרטית שהונחה על שולחן הכנסת (30.11.2020) על-ידי ח"כ מאי גולן (ליכוד), מבקשת לשנות את המצב רק ביחס לחוק איסור לשון הרע ולקבוע בו, כי כל אדם שיש לו קשר לנפטר יכול להגיש תביעה כספית, קובלנה פרטית או לבקש הגשת כתב אישום נגד מי שפגע בשמו הטוב לאחר מותו.

חוק איסור לשון הרע קובע היום (בסעיף 5 לחוק) כי כאשר עולה טענה על פרסום לשון הרע על אדם לאחר מותו, לא ניתן להגיש בגינה תביעה לפיצוי או קובלנה פרטית ודרך הפעולה האפשרית היחידה היא פניה של בן-זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה כי יגיש כתב-אישום נגד הגורם הפוגע.

עתה מבקשת הצעת החוק של ח"כ מאי גולן לשנות את המצב. בהתאם להצעה ישונה סעיף 5 לחוק לשון הרע כך שיקבע לאחר השינוי כדלקמן: "לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, ואולם לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא לבקשתו של אדם שיש לו נגיעה בדבר."

משמעות השינוי היא כי כל אדם שיוכל להראות על קשר כלשהוא לאדם שנפטר, קשר המביא לכך שלשון הרע על הנפטר פוגעת ברגשותיו, יוכל להגיש בגין כך תביעה. ספק אם הצעה כללית כל-כך שלא קובעת מעגל אנשים ברור יותר שיקבל זכות תביעה תתקבל, אבל כאשר מדובר בהצעת חוק של חבר כנסת מהקואליציה, הכול אפשרי.

בדברי ההסבר להצעה מנמקת ח"כ מאי גולן: "לאחרונה, הולכת וגוברת תופעת ההשתלחות ופרסומי לשון הרע כנגד אדם שנפטר לבית עולמו, מבלי שהוא יכול להשיב למכפישים, בעוד בני משפחתו ומוקירי זכרו נפגעים. תופעה זו הפכה לרווחת ברשתות החברתיות והכל תוך שפוגעים עושים זאת בזמן שהם יודעים שלא ניתן לפעול נגדם ולמעשה הם "חסינים" בפני החוק. מצב זה גורם לכך שמוקירי זכרו של האדם נגדו פורסמו הדברים נותרים כואבים את הפגיעה מבלי שהם יכולים לבוא חשבון עם הפוגע ולנקות את שמו של הנפגע".

עוד מסבירה מי שהציעה את התיקון לחוק: "התיקון המוצע מבקש לשים סוף להשתלחות זו אשר במסגרתה נותנים המפרסמים פעמים רבות דרור ללשונם במזיד מתוך מניעים שונים ובעיקר מניעים פוליטיים, ובחסות ההגנה של סעיף 5 מפרסמים לשון הרע ומוציאים דיבתו של המת. על מנת להבטיח שיח ענייני ולהרתיע מפני התבטאויות קשות ומשמיצות אשר אין בכוחו של המפרסם להגן עליהן באמצעות טענת "אמת דיברתי", וכדי לחייב את אותם אנשים לברור את מילותיהם, יש להסיר את ההגנה הקיימת כיום בחוק".

לבסוף יוצא המרצע מהשק והכוונה של חברת-הכנסת הנכבדה עולה: "לאחרונה, התגברו קולות משמיצים חמורים באמצעות פרסום "פוסטים" ברשתות החברתיות בנוגע  לזכרו של האלוף במיל', שר התיירות וחבר הכנסת רחבעם זאבי ז"ל, תוך כינויו "אנס" ו "ביריון", מבלי שעמד לדין ומבלי שהוכחה אשמתו. פרסומים אלו אינם יכולים לחסות תחת הגנת "אמת דיברתי" ונועדו לפגוע בשמו הטוב ולהשמיץ אותו בצורה לא הוגנת תוך פגיעה במוקירי זכרו".

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

ועדת חוקה אישרה את התיקון המקיף לחוק הגנת הפרטיות

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת אשירה (21.07.2024) תיקון מקיף והיסטורי לחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13 שבטעות נספר תחילה כתיקון 14) והוא צפוי לעבור ...

תיקון היסטורי לחוק הגנת הפרטיות עומד לעבור בכנסת

הכנסת עתידה לאשר בימים הקרובים (עד 24.07.2024) תיקון מקיף והיסטורי לחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14). בימים האחרונים התקיים מרוץ נגד הזמן כדי להספיק להעביר ...

העברת מידע לחו"ל – טיוטת גילוי דעת של הרשות להגנת הפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (08.07.2024) טיוטת גילוי דעת בנושא העברת מידע אל מחוץ לישראל, בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ ...

הרשות להגנת הפרטיות: מסמך בנושא סקר סיכונים ומבדקי חדירות

כידוע, תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 (להלן "התקנות"), מטילות על בעל מאגר המידע חובה לבצע סקר סיכונים ומבדק חדירות למערכת המאגר ככל והמאגר מוגדר ...
דילוג לתוכן