הוועד האירופי להגנת המידע (EDPB) פרסם לאחרונה (05.11.2025) את חוות דעתו בנוגע לטיוטת החלטת הנאותות של הנציבות האירופית ביחס לברזיל. מדובר בצעד חשוב בדרך להכרה רשמית בכך שמסגרת הגנת הפרטיות הברזילאית עומדת בסטנדרטים האירופיים, באופן שיאפשר העברות מידע חופשיות מהאיחוד האירופי לברזיל ללא צורך במנגנוני העברת מידע כגון חוזים (SCC) או מנגנוני העברת מידע נוספים בהתאם לסעיפים 45 ו-46 לתקנות ה-GDPR.
ה-EDPB קבע בחוות דעתו כי מסגרת הגנת המידע הברזילאית, המבוססת על החוק הכללי להגנת נתונים (LGPD), מציגה התאמה רחבה לעקרונות הבסיס של הדין האירופי. בין היתר, צוינו ההכרה החוקתית בזכות לפרטיות ובזכות להגנה על מידע אישי כזכויות יסוד, וכן קיומם של עקרונות ליבה זהים כמעט לאלו המעוגנים ב-GDPR, וביניהם עקרונות החוקיות, ההוגנות, צמצום מידע, אבטחת מידע ואחריותיות. בנוסף, המסגרת הברזילאית מקנה לנושאי המידע זכויות מהותיות כגון זכות גישה, תיקון ומחיקה של נתונים, התנגדות לעיבוד, ניידות מידע, וזכות ערעור. גם מנגנוני האכיפה והפיקוח בברזיל נחשבים מפותחים, וה-EDPB ציין לטובה את העובדה שהרשות להגנת הפרטיות בברזיל (ANPD) פועלת כרשות עצמאית בעלת סמכויות אכיפה נרחבות, באופן הדומה למבנה הפיקוח האירופי.
עם זאת, ה-EDPB הצביע על מספר תחומים שבהם נדרשת הבהרה נוספת מצד הנציבות טרם קבלת ההחלטה, ביניהם הצורך לחזק את מנגנוני השקיפות כלפי הציבור בנוגע לאופן עיבוד הנתונים ולהבהיר את היקף סמכויות הגישה של רשויות אכיפה וביטחון למידע שמקורו באיחוד האירופי. בנוסף, הוועד המליץ לוודא כי קיימים מנגנונים ברורים למעקב אחר העברות המשך של מידע אישי ממקבליו בברזיל למדינות נוספות (onward transfers).
לצד ההסתייגויות, ה-EDPB הביע שביעות רצון מהמאמצים הרגולטוריים של ברזיל ומהדמיון הרב בין עקרונות ה-LGPD לבין דיני הפרטיות האירופיים. בחוות הדעת נמסר כי בכפוף להבהרות ולחיזוקים הנדרשים, ניתן לראות במסגרת הברזילאית בסיס איתן לשיתוף פעולה ולהעברת מידע הדדית בין האזורים.
כעת צפויה הנציבות האירופית לבחון את חוות הדעת ולעדכן את נוסח החלטת הנאותות בהתאם. אם תאומץ ההחלטה, וסביר שכך יקרה, תהיה זו הפעם הראשונה בה ברזיל תיהנה מהכרה רשמית של האיחוד האירופי ברמת ההגנה על המידע האישי שהיא מעניקה. צעד זה צפוי לחזק את מעמדה הרגולטורי והטכנולוגי של ברזיל, לעודד את העמקת שיתופי הפעולה הדיגיטליים והמסחריים עם מדינות האיחוד ולהרחיב את מעגל המדינות המוכרות כבעלות "רמת הגנה נאותה" – לצד מדינות כגון יפן, ניו זילנד, ארגנטינה וישראל.
ההשפעה של החלטה כאמור אינה מוגבלת לאירופה ולברזיל בלבד, וגם לישראל יש סיבה לעקוב מקרוב אחר ההחלטה. תקנה 2(8)(2) לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), תשס"א-2001, מתירה העברת מידע למדינה "המקבלת מידע ממדינות החברות בקהילה האירופית, לפי אותם תנאי קבלה", משמע, למדינות הנהנות מהחלטת נאותות של האיחוד האירופי. משמעות הדבר היא כי עם כניסתה לתוקף של החלטת הנאותות עבור ברזיל, גם חברות ישראליות יוכלו להעביר אליה מידע באופן חופשי, ללא צורך במנגנונים נוספים. מדובר במהלך שיקל על פעילות עסקית, טכנולוגית ורגולטורית בין ישראל לברזיל, ויתרום לחיזוק שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות.
