ביום 14 באוגוסט 2025 צפוי להיכנס לתוקף תיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, אשר אושר בכנסת ופורסם ביום 14 באוגוסט 2024. התיקון מהווה שינוי משמעותי בהיבטי האכיפה המנהלית של החוק, ומעניק לרשות להגנת הפרטיות סמכויות אכיפה חדשות, לרבות סמכות להטיל עיצומים כספיים על גופים שיפרו הוראות מסוימות בחוק.
בין עיקרי התיקון ניתן לציין את האפשרות להטיל עיצומים בגובה של עד 3.2 מיליון ש"ח (בהתאם למחזור ההכנסות של המפר), וכן את ההסמכה לערוך שימועים, לדרוש מידע, ולנקוט צעדים נוספים ללא צורך בפנייה לערכאות שיפוטיות. סמכויות אלו ניתנות לרשות להגנת הפרטיות בשורה של הפרות מוגדרות מראש, ובהן: ניהול מאגר מידע ללא רישום, אי קיום חובת הודעה לנושא המידע, או טיפול במידע תוך חריגה מהמטרות שלשמן נמסר.
פרשנות שפורסמה על ידי ד"ר דן חי מצביעה על כך שהתיקון משקף ניסיון של המחוקק להתמודד עם פערים שהתקיימו לאורך שנים בין חוק הגנת הפרטיות לבין סטנדרטים מקובלים בדין הבינלאומי. עם זאת, החוק בנוסחו המתוקן עדיין אינו מהווה מענה כולל ומעודכן לאתגרים שמציב עידן המידע, ולא נערך במסגרתו תיקון מקיף של ההגדרות, העקרונות או החובות המהותיות בתחום. במובן זה, מדובר בעיקר בכלי אכיפה מנהלי חדש, שאינו משנה באופן יסודי את עקרונות הגנת הפרטיות בישראל.
כניסתו לתוקף של התיקון צפויה להשפיע במיוחד על גופים פרטיים וציבוריים המחזיקים מאגרי מידע הכוללים פרטים אישיים, ועשויה לדרוש מהם בחינה מחודשת של מדיניות הגנת הפרטיות ונהלי הציות הפנימיים.
בשל מסגרת הזמנים שנקבעה, נותרו כעת פחות משבועיים בלבד להיערכות לקראת תחילת האכיפה לפי נוסח החוק המתוקן. נזכיר כי קבוצת DPI Group פנתה באמצעות חטיבת המחקר של המרכז הישראלי לחקר המידע, לרשות להגנת הפרטיות, בבקשה לדחות את מועד תחילת האכיפה של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בשישה חודשים, כך שיחל רק בפברואר 2026. הפנייה התבצעה מאחר ולציבור הארגונים נדרשת ודאות רגולטורית וזמן סביר להתאמה גם נוכח פרסומים חדשים של הרשות בנושאים מהותיים כגון הסכמה לאיסוף מידע ושימוש בבינה מלאכותית. "הצלחת הרפורמה תימדד לא רק בנורמות שהיא מעגנת, אלא גם ביכולת של הגופים לאמץ אותן בפועל", נכתב בפנייה. "דחייה מושכלת תאפשר עמידה מלאה בדרישות החוק ותחזק את אמון הציבור בתהליך כולו."
