17 ביולי 2024 16:48

בית משפט הרשיע שוטר בגין הפצת סרטון פוגעני בוואטסאפ

האם הפצת סרטון פוגעני בוואטסאפ לקבוצה מצומצמת מהווה הפרה של חוק הגנת הפרטיות? בית המשפט השלום השיב על כך בחיוב לאחרונה (28.11.2017), עת הרשיע שוטר בעבירה על חוק הגנת הפרטיות, שעה שצילם והפיץ סרטון בקבוצת ווסטאפ בו נראית המתלוננת עם חזה חשוף, סרטון שצולם בעת שנעצרה.

אין ספק כי העת האחרונה, המאופיינת בשכלול טכנולוגי פוסט-מודרניסטי, הביאה למערכת המשפט, ולתחום הגנת הפרטיות בפרט, אתגרים רבים ומגוונים. אחד מתוך אתגרים אלה הנו תופעת 'הסירטונים הויראליים' אשר בחלקם אף מוצגים עניינים אינטימיים ביותר של האדם נשוא הצילום. הכרעת-הדין בעניינו של השוטר מציגה מקרה הפצה נרחב קלאסי של סרטון בעל אופי מבזה, ללא הסכמה, ובתוך כך ההחלטה מתייחסת להיבטים המשפטים של תופעת הפצת הסרטונים, תוך ניתוח ההגנות הרבלנטיות.

נסיבות המקרה נשוא פסק הדין אירעו ביום 2.5.2015, בו עצר הנאשם, שוטר בתפקיד, את המתלוננת בעת שנסעה ברכבה. לאחר דין ודברים בין המתלוננת לנאשם, ובעקבות התנהגותה של המתלוננת בעת השיחה עם השוטרים – נעצרה המתלוננת והועברה לתחנת המשטרה הקרובה. המתלוננת, אישה בת מיעוטים אשר עברה ניתוח לשנוי מין, צולמה על-ידי השוטר בתחנת המשטרה כאשר בסרטון שצולם נראה מחשוף שמלתה וחלק מחזהה חשוף. לאחר מכן, הפיץ הנאשם את הסרטון לכלל שוטרי הצוות שלו, המונה כעשרה שוטרים, באמצעות יישומון הוואטסאפ. בהמשך, זלג הסרטון למדיה החופשית, עד שהגיע אף למשפחתה של המתלוננת – אשר גילתה לראשונה על היות המתלוננת, אישה.

לגופו של עניין, בית המשפט בחן את המקרה לפי אמות המידה הקבועות בחוק הגנת הפרטיות. את חלק זה פתח בית-המשפט על-ידי קביעה ראשונית כי הפצת הסרטון ביישומון וואטסאפ מהווה 'פרסום' לצורך החוק. הנאשם טען כי פרסום של סרטון בתפוצה כה מצומצמת של עשרה אנשים, אינה מהווה פרסום. מנגד, קבע בית-המשפט כי "אין מדובר בפרסום שנועד לעיני הצוות בלבד, לא צורף אליו כל מלל, לא צורפה התרעה כלשהי שאין להעבירו ולהפיצו, ובוודאי שלא הוצגה כל ראיה לפיה נאסר על אנשי הצוות להמשיך ולהפיץ סרטון מסוג זה". בית-המשפט התעכב אף על יסוד ה'שליטה' בהפצת הסרטון – כיוון ובפרסום סרטון לרשת מסרים מידיים מוציאה מהמפרסם את אפשרות השליטה על מספר הנחשפים, לא ניתן לטעון כי לא נעשה פרסום. בהתאם לאמירות אלה, קבע בית המשפט כי פרסום מסר בדרך של סרטון בוואטסאפ ייחשב כפרסום גם לצרכי חוק הגנת הפרטיות.

לאחר שהוכח כי אכן שליחת מסר בקבוצת וואטסאפ מהווה 'פרסום', בחנו השופטים את העבירה לפי העילות בחוק הגנת הפרטיות. לגבי ס' 2(4) (פרסום תצלום מבזה ומשפיל ברבים), נקבע כי "אין ספק, כי פרסום סרטון המתעד מתלוננת זו, כשחזּה חשוף, עלול להשפיל, לפגוע ולבזות אותה". לגבי ס' 2(11) (פרסום מידע אודות צנעת חייו של אדם, לרבות עברו המיני), קבע ביהמ"ש כי ניתנת לעניין פרשנות מרחיבה, וכי איברים מוצנעים חשופים אכן נחשבים כ'צנעת חייו של אדם', מעבר לכך, נקבע כי בסרטון ניתן להבחין בדואליות מינית מסוימת אצל המתלוננת, בשל שינוי המין שעברה, ולכן ניתן להסיק גם על עברה המיני. בהמשך עמד בית המשפט על מודעותו של הנאשם לצורך ההרשעה, וקבע נחרצות כי הנאשם היה מודע היטב בעת הצילום לנסיבות המיוחדות במקרה ולאפשרות הסבירה שהוא יופץ ויביא לביזויה והשפלתה של המתלוננת.

לאחר שנקבע כי הנאשם אכן ביצע את העבירות, דן בית-המשפט בהגנות העומדות לנאשם ודחה טענתו להגנה בשל 'עניין אישי כשר' (טענה כי צילם את הסרטון לצרכי תיעוד משפטי) לפי ס' 18(2). בית המשפט קבע כי הנאשם היה יכול להפעיל את מצלמת הקסדה שלו, ובאופן כללי יכל לצלם את הסרטון בשלב הרבה יותר מוקדם ברצף האירועים. בנוסף, נקבע כי עצם שליחת הסרטון לקבוצת השוטרים ללא כל מלל, מעידה על כך שהצילום לא היה לצרכים 'מבצעיים' כביכול, אשר קשורים לנהלים מסוימים בעבודת השוטר. עוד נקבע כי עצם הצילום עצמו, אשר הנאשם היה מודע לנסיבותיו, לא מקים כלל לנאשם את 'חזקת תום הלב' מלכתחילה. טענת הגנה אחרת של הנאשם, נתלתה על סעיף 19(א) לחוק, אשר מגנה על מעשה שהמפרסם הוסמך לעשותו על פי דין. בהקשר זה נקבע כי לא הייתה הוראה או כל כלל אחר בנוגע לכך שהנאשם הוסמך, הוכשר או צריך היה לצלם ולפרסם את הסרטון. "עצם העובדה שהנאשם פעל במהלך תפקידו, אין בה כדי להכשיר כל פעולה אותה ביצע", סיכם בית-המשפט.

לאור כל אלה, קבע בית-המשפט כי המעשה עולה בגדר עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות, ומכאן שהנאשם הורשע בביצוע העבירה לפי סעיף 5 בצירוף נסיבות סעיפים 2(4) ו-2(11) לחוק הגנת הפרטיות.

 

(ת"פ 59301-12-16)

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

העברת מידע לחו"ל – טיוטת גילוי דעת של הרשות להגנת הפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (08.07.2024) טיוטת גילוי דעת בנושא העברת מידע אל מחוץ לישראל, בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ ...

תוארך תקופת ההתיישנות בתביעות על פגיעה בפרטיות

מאת: צוות דן חי ברשת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החליטה לאחרונה (14.07.2024) להאריך את תקופת ההתיישנות עבור תביעות בגין פגיעה בפרטיות משנתיים לשבע ...

הרשות להגנת הפרטיות: המלצות שימוש בתגי איתור

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (11.07.2024) המלצות לשימוש בטוח ומאוזן בתגי איתור, כגון AirTag של חברת אפל. מדובר בתגים המאפשרים למשתמשים לעקוב אחר מיקומם של ...

תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות: סמכות מתן צו הפסקת עיבוד מידע וצו מחיקת מאגר אושרה בוועדת חוקה

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מתקדמת לקראת סיום הכנת תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות לקריאה שנייה ושלישית. ביום ראשון האחרון (23.06.24) התקיים בוועדת החוקה ...
דילוג לתוכן