ניתן לאחרונה פסק דין שעוסק בשימוש בווטסאפ לצורך משלוח עדכונים על מוצרי קנאביס רפואי ומלאי זמין בבית מרקחת. התביעה הוגשה על ידי לקוחה שביצעה בעבר רכישה חד פעמית בבית המרקחת, ולאחר מכן קיבלה במשך תקופה ממושכת הודעות ווטסאפ בנוגע למוצרים ולמלאי. בית המשפט החיל על ההודעות את סעיף 30א לחוק התקשורת וקבע כי הודעות פרסומיות הנשלחות באמצעות וואטספ כפופות להוראות הסעיף, בדומה למסרונים.
הנקודה המרכזית בפסק הדין היא שגם עדכון הכולל מידע ענייני על זמינות או אספקה של מוצר כלשהו עשוי להיחשב דבר פרסומת. העובדה שהמידע שימושי למטופלים או רלוונטי לצרכני קנאביס אינה הופכת אותו להודעת שירות, כאשר מטרתו היא לעודד רכישה או לקדם את פעילות בית המרקחת. בית המרקחת טען במהלך ההליך כי מדובר בעדכוני שירות, אך לא חזר על הטענה בסיכומים. בית המשפט ציין כי מדובר בפרסום מסחרי גם אם הוא מיידע את הנמען בנושאים הנוגעים לאספקת קנאביס רפואי.
עוד נקבע כי רכישה קודמת כשלעצמה אינה מוכיחה הסכמה לקבלת הודעות פרסומיות בווטסאפ.בית המרקחת לא הציג מסמך או תיעוד אחר להסכמת הלקוחה, ולכן טענתו שההודעות נשלחו בהסכמה נדחתה .
גם מנגנון ההסרה עמד במרכז פסק הדין .לאחר בקשת ההסרה הראשונה הלקוחה הוסרה מרשימת תפוצה אחת, אך נותרה ברשימה נוספת והמשיכה לקבל הודעות. נקבע כי על בית המרקחת לוודא שבקשת הסרה מיושמת בכל רשימות התפוצה ומערכות המשלוח, ולא רק ברשימה שממנה נשלחה ההודעה האחרונה. מכאן החשיבות של ניהול מנגנון הסרה אפקטיבי, המבטיח כי בקשת הסרה תיושם בכלל ערוצי המשלוח והרשימות הרלוונטיות.
בסופו של דבר נפסק פיצוי גלובלי בסך של 5,000 ש״ח .בית המשפט נמנע מחישוב טכני לפי מספר ההודעות, בין היתר בשל מחלוקת אם רצף הודעות שנשלח באותו מועד היה למעשה מסר אחד המחולק למספר חלקים.
