23 ביולי 2024 20:37

בית המשפט העליון: החמרה עם מפיצי ספאם על פי סעיף 30 א לחוק התקשורת

בית המשפט העליון קיבל לאחרונה (27.7.14), שתי בקשות רשות ערעור על החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב. שתי בקשות הערעור, נסבו סביב שאלת גובה הפיצוי שיש לפסוק במקרה של שליחת דואר זבל ("ספאם"), בניגוד לאמור בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים).

השופט אליקים רובינשטיין, החליט לדון בבקשות רשות הערעור כבערעור עצמו, והביע דעה נחרצת לגבי שליחת ספאם בניגוד להוראות הדין.

כך למשל, הביא השופט את העקרונות מפסיקת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל משלוח ’ספאם’ והעמדתו על סכום של 1,000 ₪, כפי שהם מופעים בדברי ההסבר להצעת החוק וכן בפרוטוקולי הישיבות בכנסת, תוך שהוא מציין כי בראשיתה של הצעת החוק, לא היה הסדר בדבר פיצוי לדוגמה, אך חשש כי העדר אכיפה פלילית בתחום – ירוקן את החוק מתוכן. לפיכך, נקבעו פיצויים לדוגמה וללא הוכחת נזק.

הפיצוי האמור, הקבוע בסעיף 30א(י) לחוק, מהווה את הכלי החשוב ביותר להגשמת תכלית החוק – בלימת הפצת דואר הזבל.  בענייננו – בקשות רשות הערעור נבעו דווקא מצד התובעים, שקיבלו ספאם לחשבונות הדואר האלקטרוני שלהם, אך בתי המשפט פסקו להם פיצויים נמוכים מפיצויי הדוגמה שבחוק.

כך, במקרה הראשון – פסק בית המשפט פיצוי של 150 ₪ על כל הודעה מ- 5 ההודעות טרם בקשת ההסרה של הנמען (התובע), וכן 500 ₪ על כל הודעה מ – 15 ההודעות לאחר בקשת ההסרה של הנמען.

במקרה השני, עבור 40 הודעות בסך הכול, מבלי שהנמען ביצע הסרה – פסק בית המשפט לטובתו 5,000 ₪ בסך הכול.

השופט רובינשטיין, כאמור, הכיר בחשיבותו של החוק וכן של הפיצוי שנקבע, ולא הסתפק בפיצויים שהטילו בתי המשפט דלמטה.

לפיכך, החליט השופט כדלקמן:

במקרה הראשון – בגין כל הודעה טרם ההסרה (5) – 500 ₪. עבור כל הודעה לאחר בקשת ההסרה (15) – 1,000 ₪ ובסך הכל : 17,500 ₪.

במקרה השני – על כל הודעה (40) שנשלחה, ומאחר שלא בוצעה פעולת הסרה על ידי התובע – 500 ₪ ובסך הכל 20,000 ₪.

השופט אף היה ער לעובדה כי אחד התובעים הוא עו"ד, ואין זו הפעם הראשונה שהוא תובע גופים בעילה זו. השופט ציין כי אין בהיות התובע עו"ד על מנת להקל על הנתבעים.

בנוסף פסק השופט 3,000 ₪ הוצאות משפט לכל אחד מהתובעים.

לקריאת פס"ד המלא לחץ כאן

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

ועדת חוקה אישרה את התיקון המקיף לחוק הגנת הפרטיות

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת אשירה (21.07.2024) תיקון מקיף והיסטורי לחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13 שבטעות נספר תחילה כתיקון 14) והוא צפוי לעבור ...

תיקון היסטורי לחוק הגנת הפרטיות עומד לעבור בכנסת

הכנסת עתידה לאשר בימים הקרובים (עד 24.07.2024) תיקון מקיף והיסטורי לחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14). בימים האחרונים התקיים מרוץ נגד הזמן כדי להספיק להעביר ...

העברת מידע לחו"ל – טיוטת גילוי דעת של הרשות להגנת הפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (08.07.2024) טיוטת גילוי דעת בנושא העברת מידע אל מחוץ לישראל, בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ ...

הרשות להגנת הפרטיות: מסמך בנושא סקר סיכונים ומבדקי חדירות

כידוע, תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 (להלן "התקנות"), מטילות על בעל מאגר המידע חובה לבצע סקר סיכונים ומבדק חדירות למערכת המאגר ככל והמאגר מוגדר ...
דילוג לתוכן