בית הדין הארצי לעבודה: גם טענה להליכי פירוק אינה עילה לחסיון הליך בלשון הרע

האם לשון הרע במכתבים בתפוצה קטנה מצדיקה הטלת חיסיון על הליך תביעת לשון הרע בגינם, כדי לא להרחיב את מעגל הפרסום? בית הדין הארצי לעבודה השיב בשלילה על שאלה זו לאחרונה (09.11.2020), במסגרת ערעור שנדון בפניו. את בקשת הערעור הגישה חברה מובילה, העוסקת בפיתוח בינה מלאכותית לכלי רכב נגד המשיב – עובד עבר שלה. זאת, בהמשך להחלטתו של בית הדין האזורי לעבודה, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת להטיל צו איסור פרסום על כל פרטי ההליך, ולחלופין להורות על עיכוב הפרסום או על איסור פרסום שמה.

המערערת הגישה את תביעתה נגד המשיב ובה עתרה לחייבו לשלם לה פיצוי כספי מכוח חוק איסור לשון הרע, בטענה כי המכתב שנשלח אליה ולעוד נמענים מאת המשיב, אשר כלל מונחים מעולם חדלות הפירעון, נעשה בתפוצה רחבה לגורמים בלתי רלוונטיים ובכוונת מכוון על מנת לפגוע, להשפיל ולהעצים את הפגיעה. לפיכך, המערערת הגישה לבית הדין האזורי בקשה בהולה לאיסור פרסום במעמד צד אחד, שבה התבקש לאסור פרסום כל פרטי ההליך. לטענת המשיב זוהי זכותם של ספקים, משקיעים וחברות אשראי לדעת שהמערערת מלינה את שכר עובדיה ולא משלמת להם את זכיותיהם. מכאן שאין בבקשה זו הצדקה לחרוג מעקרון פומביות הדיון. בית הדין בחן את השיקולים שנפרשו בפס"ד אבי יצחק, המהווה מראה הדרך בבקשות לאיסור פרסום בתביעות לשון הרע, לרבות מידת הנזק הצפוי מן הפרסום הנדרשת כתנאי לאיסורו, האם תוכן הפרסום נוגע לצנעת הפרט של התובע או של אדם אחר. הבקשה נדחתה בנימוק שהמערערת לא הצביעה על כל עילה העשויה להצדיק את סגירת הדלתיים ומכאן הוגש הערעור.

בית הדין הארצי, מפי סגן הנשיא אילן איטח, קבע כי דין הבקשה להידחות וקבע כי השיקול המרכזי הוא תוספת הפגיעה הגלומה בפרסומים הצפויים על אודות ההליך המשפטי, ביחס לפגיעה שבפרסום המקורי. זאת, כאשר יש חשיבות לשאלה האם מדובר בהליך שיש בו אינטרס ציבורי מיוחד וככל שכן עולה האינטרס של פומביות הדיון. השופט קבע כי לא הוכח כי קיים חשש לפרסום בלתי מאוזן של ההליך, ולא פורטה טענת המערערת כי "מסכת השמועות" בדבר חדלות פירעונה תייצר בוודאות נזק היקפי אדיר ממדים. משכך, לא ברורות טענותיה של המערערת לנזק האמור.

לבסוף בית הדין הארצי פסק כי אין יסוד לטענות המערערת בדבר סיכון מוחשי לפגיעה קשה ובלתי מוצדקת בשמה ובית הדין לא ראה לנכון לצמצם את הפרסום בין באמצעות דחייתו ובין באמצעות איסור פרסום שמה של המערערת.

ברע (ארצי) 61202-10-20

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn
דילוג לתוכן