המדריך למעסיק בנושא המותר והאסור לו לומר לעובדיו ביחס לנסיבות פיטורי עובד ניתן לאחרונה (31.3.2015) על-ידי בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. אגב דחיית ערעורה של לירן אבידן על פסק דין שניתן בבית הדין האזורי בירושלים בעניין שבינה לבין חברת פלאפון תקשורת בע"מ, מעסיקתה לשעבר, אשר יוצגה על-ידי עוה"ד דן חי. השופטת סיגל דוידוב-מוטולה אשר כתבה את פסק הדין, הבהירה את החשיבות הרבה בכך שעובדים ומעסיקים יוכלו להביע דעותיהם ולומר את שעל ליבם במקום העבודה, בלא צנזורה עצמית ומבלי לחשוש מתביעות.
לאחר שפוטרה מעבודתה, הגישה אבידן תביעה כנגד מעסיקתה לשעבר בטוענה כי מייד עם פיטוריה, מר אלעד גרגיר, הממונה הישיר תחתיו עבדה, זימן למשרדו מספר עובדי צוות שעבדו עימה באותה העת, עדכן אותם בפרטי הפיטורים והלין בפניהם על מגרעותיה תוך שימוש בביטויים מסיתים ופוגעניים, באופן שהוציא דיבתה כמובנה בחוק איסור לשון הרע, התשמ"א – 1965. דברים אלה חזרו על עצמם, כך לדברי המערערת, בישיבת צוות שהתנהלה בפני כלל עובדי המשיבה שאיישו את משמרת הבוקר ביום שלמחרת.
בנוסף טענה המערערת, כי פעולותיו של גרגיר, שהופנו כלפיה במקרה הנדון, אינן אלא פרקטיקה נהוגה במשיבה, לפיה מנהלים המפטרים עובדים "מתפארים" בכך בפני צוותם, על מנת להחדיר בהם יראה ובכדי לשפר את עבודתם. על כן, לשיטתה, ראוי כי בית הדין הארצי יתערב בהכרעתו של בית הדין קמא.
מנגד טענה המשיבה, כי המערערת כלל לא הוכיחה שהדברים שנאמרו לטענתה על ידי גרגיר אכן נאמרו וכי אלה שנאמרו אכן הכפישו את שמה, לא בישיבות האישיות ולא בישיבה שערך עם כלל חברי לצוות. כן טענה, כי אין די בהתבטאויותיו של גרגיר כדי לעלות לכדי לשון הרע, שכן המדובר לכל היותר בלשון "בוטה" השגורה בפי צעירים בני גילה של אבידן. המשיבה הוסיפה וטענה כי אפילו והייתה מתקבלת גרסת המערערת, היות והלה לא התייצבה לכ-50 משמרות מהלך השנה שקדמה לפיטורים ובשל הצורך שקם למשיבה להסביר את סיבת הפיטורים בפני יתר העובדים – עומדות לימינה הגנות המנויות בחוק, בהן "אמת דיברתי" והגנת תום לב.
בית הדין נתן דעתו לטענות המערערת והגיע לכלל מסקנה כי דינן להידחות, בהסבירו כי חרף פערי הכוחות המובנים שבין עובד למעסיקו, שבגינם יש להטיל על האחרון חובת תום לב מוגברת – יש לקחת בחשבון אף את זכותו וחובתו להעיר לעובדיו שמתעורר הצורך בכך. בנוסף ציין, כי כאשר עוסקים במערכות יחסים נמשכות, כדוגמת יחסי עבודה, יש להתחשב בכך שלעתים נאמרים דברים מתוך רוגז רגעי או לאור לחץ בעבודה, ואין להתייחס לכל התבטאות שכזו כאל לשון הרע במובנה המשפטי.
בית הדין המשיך והוסיף כי במערכת היחסים המורכבת החלה במקום עבודה, קיימים ערכים רבים אותם יש לקחת בחשבון בעת יישום חוקים ככלל וביישומו של חוק איסור לשון הרע בפרט. ערכים אלו נובעים מהיותו של מקום העבודה מעין "תא משפחתי" מורחב, שחבריו מבלים זמן רב זה עם זה מדי יום ביומו, ואשר שואפים להגשים מטרות משותפות. בכך, קיימת חשיבות רבה לשיח הפתוח ששומה על מקום שכזה לקיים, על מנת שעובדים ומעסיקים כאחד יוכלו להתבטא בו בשקיפות ובחופשיות. על כן, בית הדין שוכנע כי בנסיבות המקרה שהובא בפניו, קמות למשיבה ההגנות המנויות בחוק וכי לגרגיר עמדה הזכות למסור לעובדיו את פרטי נסיבות פיטוריה של אבידן.
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
לפסק הדין המלא לחץ כאן
