23 במאי 2024 8:40

בה"ד האזורי לעבודה בת"א בהחלטה שנויה במחלוקת: גם לתאגיד כמעסיק זכות לפרטיות

פגיעה בפרטיות עליה מבקש החוק להגן, נועדה בעיקרה לפגיעה בפרטיותו של אדם ולא של תאגיד, אלא שכאשר התאגיד הוא מעסיק, יש לו זכות לפרטיות ’מצומצמת’. כך נקבע בהחלטה שנויה במחלוקת שניתנה לאחרונה (2.12.2014) על-ידי רשמת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, כרמית פלד, בעניין שבין מיטל בלוך נגד חברת סינאל מלל פייוויי בע"מ. בהחלטתה, ציינה הרשמת כי בתביעות הנוגעות לענייני עבודה, קיימים לעיתים טעמים מיוחדים המתירים שימוש בראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות המעביד.

לאחר שפוטרה מעבודתה, הגישה התובעת תביעה כנגד מעסיקתה לשעבר בטענה כי פיטוריה נעשו שלא כדין ומחמת הולדת בנה, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. על מנת להוכיח טענותיה, צירפה התובעת לתביעתה התכתבויות דוא"ל שניהלו הממונה הישיר עליה וסמנכ"ל משאבי האנוש של החברה, בו הורה האחרון לראשון כי במידה והתובעת אינה מעוניינת לשוב ולעבוד במתכונת העבודה בה עבדה טרם הולדת בנה, עליה לסיים את דרכה בחברה.

הנתבעת הגישה בקשה לפסילת השימוש בהתכתבויות כראיות בתביעה, בטענה כי המדובר בתכתובת פנימית חסויה של מנהלי הנתבעת, וכי השימוש בהן כראיות מנוגד לסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981, המורה על פסילת ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות, שכן אלו הגיעו לידי התובעת בעת שחדרה למחשבו של הממונה עליה, ללא הסכמתו ובניגוד להוראות החברה. כמו כן טענה, כי הפיטורים נעשו כדין, שכן התובעת היא שבחרה לסיים את העסקתה לאחר שנדרשה לשוב ולעבוד במתכונת העבודה והיקף השעות בהם עבדה בטרם יציאתה לחופשת הלידה.

אל מול טענותיה של הנתבעת לפגיעה בפרטיותה, התובעת טענה כי הראיות הגיעו לידיה כדין, שכן הייתה מוסמכת להיכנס למחשבו של הממונה עליה במסגרת עבודתה השוטפת. כן טענה, כי אפילו ופרטיות מנהליה נפגעה בדרך זו או אחרת, הרי שמדובר בראיות רלוונטיות ביותר להכרעת בית הדין בנושא, ובשל כך יש להתיר את השימוש בהן.

בבחנה את הבקשה, ציינה הרשמת פלד כי על אף שלמעסיק קיימת זכות לפרטיות מפני פגיעה בידי עובדיו, החוק בעיקרו נועד להגן על פגיעה בפרטיותו של אדם ולא של תאגיד. בשל כך וככל שתכתובות המייל עוסקות בענייני עבודה מובהקים שאין בהן כל עניין אישי של מי מהמכותבים, מצטמצמת הגדרת הפגיעה בפרטיות שעה שהיא נבחנת ביחס לתאגיד, ויש להחיל עליה היקף הגנה צר יותר מכוח החוק.

הרשמת המשיכה וציינה, כי תיבת הדואר ממנה נלקחו הראיות הינה תיבה מקצועית שאינה משמשת לצרכים פרטיים ומשום שלתובעת הייתה הרשאה להיכנס אליה במסגרת עבודתה, הרי שהתכתובות לא הושגו תוך פגיעה בפרטיות הנתבעת וניתן להתיר את השימוש בהן כראיות בתביעה.

נוסף על טעמים אלו, קבעה הרשמת כי נוכח היעדרן של ראיות נוספות אשר בכוחן לשפוך אור על נסיבות הפיטורין, תכתובות המייל מהוות ראיות רלוונטיות ביותר וממילא מוטלת על הנתבעת החובה לחשוף אותן במסגרת הליך גילוי המסמכים בתביעה.

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

להחלטה המלאה לחץ 

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

הכנסת – מושב הקיץ 2024: תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות על הפרק

אם לא יחולו הפתעות כמו הכרזה על בחירות ופיזור הכנסת או אירוע דומה אחר, תיקון מספר 14 לחוק הגנת הפרטיות צפוי לעבור במהלך מושב הקיץ ...

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...
דילוג לתוכן