האם השימוש בסלוגן "חוזרים לחיים", מהווה שימוש אסור בנכס בלתי מוחשי השייך לגוף מבוקר על-ידי מבקר המדינה (משרד הבריאות), כקבוע בסעיף 2א לחוק תעמולת הבחירות ובכך שימוש אסור? בית המשפט הגבוה לצדק השיב לאחרונה (19.03.2021) על שאלה זו בחיוב ודחה עתירה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו והליכוד כנגד החלטת יו"ר ועדה הבחירות לפסול את השימוש שעשו בצרוף מילים זה בתעמולת הבחירות שלהם, צרוף מילים אשר משמש את משרד הבריאות כדי לעודד את הציבור להתחסן כנגד נגיף הקורונה.
את דעת הרוב בהחלטה הוביל השופט דוד מינץ, שנימק: "ראשית, האיסור נועד לשמור על עיקרון השוויון. לבעל תפקיד ציבורי גישה לנכסי הציבור ושימוש בהם בקשר עם תעמולת בחירות פוגע בשוויון בין המועמדים; שנית, נכסי המדינה שייכים לציבור כולו, והאיסור הקבוע בסעיף מונע שימוש בהם למטרה שלה לא נועדו; שלישית, האיסור בא למנוע מראית עין של זהות בין השירות הציבורי למועמד או לרשימת מועמדים". לאחר מכן סיכם: "החלטת יו"ר ועדת הבחירות לפיה הסיסמה 'חוזרים לחיים' היא 'נכס בלתי מוחשי' לצורך סעיף 2א לחוק, היא החלטה המבטאת איזון ראוי בין חופש הביטוי לעיקרון השוויון והתכליות הנוספות העומדות בבסיס חוק תעמולת בחירות. השימוש של מפלגת הליכוד עלול ליצור רושם כי מסע הפרסום הממשלתי הוא מטעם מפלגה פוליטית. שימוש בסיסמה "ממשלתית" עשוי גם לפגוע באמון הציבור בשירות הציבורי. לבסוף, באמצעות שימוש בסיסמה, מפלגת הליכוד עושה שימוש בנכסים שנועדו לציבור כולו, למטרה שלא נועדו לה".
השופטת דפנה ברק-ארז הצטרפה לדעתו של השופט מינץ (כנגד דעת המיעוט של השופט אלכס שטיין) ונימקה: "אין לקבל את טענת העותרים כי כל אחת מן הרשימות המתמודדות יכולה לעשות שימוש שווה במסע ההסברה או בסיסמתו. מובן שהאפקט של השימוש באלה אינו שווה בקרב כלל המתמודדים. כשם שהזכות לישון תחת הגשר היא שוויונית רק באופן פורמאלי בין כלל בני החברה, כך גם האפשרות לעשות שימוש בהפניה למסע הסברה שלטוני אינה פתוחה הלכה למעשה במידה שווה בפני כלל המתמודדים בבחירות". עוד הוסיפה השופטת ברק-ארז: "השאלה האם הסיסמה 'חוזרים לחיים' הייתה יכולה להיות מוכרת כראויה להגנה במסגרת דיני הקניין הרוחני אינה רלוונטית לסוגיית הניצול הלא-שוויוני של משאבים ציבוריים במסגרת דיני התעמולה".
(בג"ץ 1931/21)
