הקיץ מביא אתו לחץ גדול להרבה שחקני כדורגל, אשר מחפשים לעצמם את הקבוצה הנכונה. כאשר כבר נמצאת קבוצה, עולה דילמה חדשה – איך נכון לבצע את הסיכום אתה. כאשר הקבוצה היא בליגה א’ ומטה, הדילמה כפולה, מאחר ובליגות אלו לא פועלת הרשות לבקרת תקציבים והמשמעות של כך היא, בין היתר, שאין חובה לערוך את ההסכם בכתב. ניתן פשוט לסכם בלחיצת יד. השאלה האם זה מספק? האם המבט הזה בעיניים של יו”ר הקבוצה אל השחקן יוצר את ההסכמה הדרושה? או האם כדאי לעשות את זה אחרת?

האם הסכם בעל פה עם קבוצה תקף?

הסכם בעל פה בהחלט תקף. הבעיה היא שקשה להוכיח אותו, מקום בו מתגלות מחלוקות בין הצדדים. לכן תמיד עדיף לערוך את הסיכום בכתב.

מה קורה כאשר הקבוצה מסרבת לעשות הסכמים בכתב?

בגדול היה עדיף לא לסכם בקבוצה כזו. אבל אם אין ברירה או שלמרות מכשול זה, מעדיפים לסכם שם, חשוב לדאוג לעדויות לסיכום. דרך אחת היא לעשות את הסיכום בנוכחות של מישהו נטרלי, יחסית (לא קרוב משפחה או חבר קרוב), כמו שחקן אחר בקבוצה, שיוכל להעיד, במקרה הצורך, על מה שסוכם. דרך טובה עוד יותר היא להקליט את מעמד הסיכום, שבו נאמרים כל הסיכומים ונעשית סגירה.

הקלטה כזו היא בכלל חוקית?

מותר לאדם להקליט שיחה שהוא צד לה ולעשות את ההקלטה הזו בסתר. חשוב להבחין בין האזנת סתר, בה אדם מאזין לשיחה שהוא לא צד לא – האזנה שאינה חוקית – לבין הקלטה בסתר של שיחה שהאדם שמקליט צד לה – שהיא חוקית לחלוטין.

מה חשוב שתכלול הקלטה כזו?

הקלטה כזו חשוב שתהיה רציפה, מההתחלה של הפגישה ועד סופה (ה’שלום’ בהתחלה ובסוף לפרידה הם הרבה פעמים הסימן לכך). חשוב גם להקפיד שבשיחה יעלו כל הסכומים והסיכומים באופן ברור. במקרה שמדובר גם על תנאים לשחרור (כגון שחרור ללא תמורה בסוף העונה) חשוב שגם זה יאמר בברור ושיהיה ברור שיש הסכמה לכך.

ואם עושים הסכם בכתב – מה חשוב שהוא יכלול?

חשוב שההסכם יכלול באופן ברור את כל ההסכמות. מה השכר שסוכם עליו, האם הסכומים המדוברים הם בנטו או ברוטו, אם סוכם על מענקים על נקודות או השיגים – חשוב שיהיה ברור מה התנאים שמזכים במענק. חשוב עוד שיהיו בהסכם גם מועדי תשלום ברורים לשכר ולמענקים. אם יש הסכמה על שחרור – חשוב שתופיע באופן הברור ביותר, שיהיה ברור מה התנאים.

מי צריך לחתום על ההסכם מצד הקבוצה?

 יש להקפיד שמי שחותם על ההסכם הוא המוסמך לכך בשם הקבוצה. בדרך כלל יהיו אלה שתי חתימות של בעלי זכות חתימה בשם הקבוצה בהתאחדות לכדורגל בצרוף חותמת העמותה המנהלת את הקבוצה.

מה ניתן לעשות במעמד החתימה נגד הפרה של ההסכם

חשוב לכלול בהסכם תנאי שלקבוצה אסור להפסיק חד צדדית את האימונים של השחקן יחד עם כל הקבוצה (בלי אימונים בצד או במסגרת נפרדת…). כדאי גם לכלול סעיפי סנקציה, כמו פיצוי מוסכם למקרה של הפרה. מעבר לכך – פשוט שיהיה בהצלחה!

שיתוף
נמנה על המובילים בתחום ההגנה על הפרטיות, המידע האישי, אבטחת המידע וההתגוננות מפני מתקפת סייבר במשפט הישראלי. בנוסף לכך התמחה במקרקעין ומשפט מסחרי ועוסק אף בלשון הרע, זכויות יוצרים, חוזי IT, חתימה אלקטרונית, ליטיגציה מסחרית, התגוננות מפני תובענות ייצוגיות ודיני ספורט. משמש כבורר במסגרת סכסוכים עסקיים בתחום שונים, לרבות בתחום חוזים מסחריים, מקרקעין וספורט. חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים (2007-2012), יו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי-הדין בישראל (2006-2011), מרכז תחום הפרטיות בלשכה ונציג הלשכה בדיוני הכנסת בתחום הפרטיות, מאגרי מידע והאזנות סתר (2011-2015), חבר ועדת אנגלרד לבחינת השאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין והחלטות של בתי משפט (2011-היום). דיין בבית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין (2005-2010). מייסד הועדה למשפט וספורט בלשכת עורכי הדין והראשון שעמד בראשה (2003-2005), ועדה שפרסמה בחודש ספטמבר 2005 את דו"ח דן חי לשינויי חקיקה בתחום הספורט. מחלוצי העוסקים בתחום המשפט והספורט בארץ, תוך ייצוג עשרות רבות של ספורטאים, בעיקר כדורגלנים. מרצה מהחוץ במוסדות אקדמאים בנושא ההגנה על הפרטיות בישראל ודיני ספורט. תחומי עיסוק עיקריים: ייעוץ לבנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות פיננסיות, חברות סלולר וארגוני בריאות בנושאי פרטיות, המידע האישי, אבטחת מידע ומוכנות למתקפת סייבר, כולל ייצוג בפני הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט). ייצוג בהליכים משפטיים בתביעות בנושאי פרטיות, האזנת סתר, נתוני תקשורת, אינטרנט, לשון הרע, מסרים שיווקיים על-פי חוק התקשורת ('ספאם'), זכויות יוצרים וספורט, לרבות בתובענות ייצוגיות. ייצוג בעתירות לבג"ץ, עתירות מנהליות צווי מניעה וצווי עשה. ייעוץ בנושא החתימה האלקטרונית וייצוג בעלי זכויות יוצרים וסימני מסחר בעסקות רישוי והליכים משפטיים. ייצוג ספורטאים בפני אגודות ספורט, התאחדויות ואיגודי ספורט בארץ ובפני הארגונים המרכזים את ענפי הספורט בעולם.