ב-17 בספטמבר 2025 אישר הפרלמנט האיטלקי חוק בינה מלאכותית מקיף, ההופך את איטליה למדינה הראשונה באיחוד האירופי שמחוקקת מסגרת שלמה המותאמת ל-AI Act האירופי. החוק מציב את מרכזיות האדם, השקיפות והשימוש הבטוח בטכנולוגיות כעקרונות יסוד, ומשלב במפורש מנגנוני הגנה על פרטיות, פיקוח אנושי וחיזוק אמצעי אבטחת סייבר.
החוק החדש מגביל את השימוש ביישומי בינה מלאכותית לילדים מתחת לגיל 14, אלא אם ניתן לכך אישור מההורים באופן מפורש. לצד זאת, הוא יוצר מסגרת רוחבית להסדרת השימוש בבינה מלאכותית במגזרים רגישים כגון בריאות, חינוך, תעסוקה ומערכת המשפט. תחומים אלו מחייבים לא רק שקיפות מוגברת אלא גם פיקוח אנושי רציף, מתוך תפיסה כי בינה מלאכותית אינה יכולה להוות תחליף מוחלט לשיקול דעת אנושי.
חידוש משמעותי נוסף בחקיקה הוא יצירת עבירות פליליות ייעודיות לשימוש מזיק בטכנולוגיות מתקדמות; בהן הפצת תוכן מזויף (דיפ-פייק) או שימוש בזהות בדויה לצורך הונאה. הענישה על עבירות אלה הוחמרה באופן ניכר, במטרה ליצור הרתעה אפקטיבית לנוכח ריבוי מקרי שימוש זדוני בבינה מלאכותית בשנים האחרונות.
בעניין זכויות יוצרים, החוק משרטט קו ברור: יצירות שפותחו בסיוע בינה מלאכותית ייהנו מהגנה משפטית רק כאשר התקיימה בהן תרומה אינטלקטואלית מהותית של יוצר אנושי. מנגד, כריית נתונים אוטומטית על ידי מערכות מבוססות בינה מלאכותית תותר רק ביחס לחומרים שאינם מוגנים בזכויות יוצרים, או למחקרים מדעיים המבוצעים בידי מוסדות מורשים. הסדרה זו מבקשת לאזן בין קידום חדשנות לבין הגנה על זכויות יוצרים ויוצרים.
לצד הוראות הפיקוח וההגבלות, החוק מקדם גם ממד חיובי של עידוד התעשייה: נקבעה קרן השקעות ממשלתית בהיקף של מיליארד אירו שמטרתה לתמוך בחברות הפועלות בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר והטכנולוגיות הקוונטיות. הקרן צפויה לחזק את מעמדה של איטליה כמרכז חדשנות אזורי ולהוות מודל חקיקתי עבור מדינות נוספות באירופה.
