המחוזי בתל אביב בעתירת אייל ברקוביץ': ההוראות בתקנון ההתאחדות לכדורגל הנוגדות חוקי יסוד - בטלות

  21/12/2010 11:00:00 דן חי ברשת
גודל טקסט:

בית המשפט המחוזי בתל- אביב קבע ( 14.12.10) בהחלטה תקדימית, כי הוראות בתקנות ההתאחדות לכדורגל, השוללות את זכות העירעור על החלטות בית-הדין המשמעתי, בטלות בהיותן נוגדות את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו.
בהחלטה התקדימית קבע עוד השופט איתן אורנשטיין כי החלטת בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל, המשמשת כערכאת הערעור של בית הדין המשמעתי, לפיה לא קיימת זכות ערעור על הרשעה בבית הדין המשמעתי, פוגעת פגיעה אנושה בעקרי הצדק הטבעי, ועל- כן יש לבטלה.
זו הפעם הראשונה שבית המשפט ביהמ"ש נדרש בעקיפין לבחון תחת שרביט ביקורתו את מעמדן החוקי של הוראות בתקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל הנוגעות לזכות הערעור ומגיע למסקנה מרחיקת לכת כל-כך. ההחלטה ניתנה במסגרת עתירה שהגיש שחקן נבחרת ישראל בעבר, איל ברקוביץ, כנגד החלטת ההתאחדות לכדורגל בישראל להפסיק את לימודיו בקורס מאמנים מקצועי,  המאורגן על-ידי מחלקת ההדרכה של ההתאחדות (אליו נרשם על חשבונו), הידוע בשם "פרו". ברקוביץ טען בעתירתו כי אין עילה חוקית להפסיק את השתתפותו בקורס זה.
הפרשה נשוא העתירה החלה במהלך משחק כדורגל במסגרת ליגת ילדים טרום ב’ במחוז השרון, בין מכבי הרצליה ב’ לבין מועדון נשר, עת החליט ברקוביץ’, מאמנה של מועדון נשר, להוריד את שחקני הקבוצה מכר הדשא לצורך הפסקת שתייה, וזאת ללא קבלת אישור משופט המשחק. בעקבות התנהגות זו, המתוארת לעיל, הואשם מר ברקוביץ’ בעבירות של אי ציות להוראות שופט המשחק, העלבת שופט והתנהגות בלתי הולמת, הקבועות בתקנון המשמעת של ההתאחדות.  ברקוביץ’ הורשע בעבירות המשמעת המיוחסות לו, ונגזר עליו עונש של הרחקה משדה המשחק לשישה שבועות וכן הושת עליו קנס כספי. לאחר ההרשעה, כאמור, ועוד באותו היום, התראיין ברקוביץ’ באמצעי התקשורת, ובין היתר, לאתר הספורט ONE. במסגרת הראיון, כינה את דייני בית הדין המשמעתי "חבורה של אפסים". על אמירה זו הוגש נגד כנגדו כתב אישום בגין ביזוי המערכת השיפוטית של מוסדות ההתאחדות. בעקבות כך, הורשע בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות באישום של ביזוי המערכת השיפוטית, ונגזר עליו עונש של הרחקה מכל פעילות במסגרת קבוצות ו/או מוסדות ההתאחדות לכדורגל עד ליום 1.5.2011, לרבות הרחקה מקורס המאמנים האמור, ובנוסף הושת עליו קנס כספי בסך 5,000 ₪.
על החלטת בית הדין המשמעתי, האמורה לעיל, הגיש מר ברקוביץ’ ערעור לבית הדין העליון. בית הדין העליון דחה את הערעור, בטענה כי כלל לא קיים ערעור בזכות על החלטת בית הדין המשמעתי, שכן על- פי תקנון המשמעת, ערעור בזכות רשאי להגיש בעל הדין, רק בחלוף ריצוי שלושה חודשים מכלל העונש שהושת עליו. הואיל, והערעור הוגש בטרם חלפו שלושת החודשים, נדחה הערעור על הסף, זאת מבלי שהתקיים בו דיון ענייני ומבלי שבית הדין העליון נתן דעתו לטענותיו גופן של ברקוביץ’. על כך עתר ברקוביץ לבית-המשפט המחוזי.
בית המשפט קבע, כי הוראות התקנון בנוגע לזכות הערעור אינן עומדות בפסקת ההגבלה הקבועות בחוקי היסוד של מדינת ישראל. מאחר ומעמדו של תקנון המשמעת של ההתאחדות הינו פחות מזה של תקנות חקיקתיות, די בכך כדי לשלול את עמידתו בתנאים המצטברים של פיסקת ההגבלה הקבועה בחוקי היסוד, שכן רק חוק מפורש יכול לפגוע בחוק היסוד. כך, נקבע כי אין כל הצדקה להגביל את זכות הערעור בערכאות השיפוט במסגרת ההתאחדות לכדורגל רק מטעמים של עומס הצפוי על כתפי הדיינים בביה"ד העליון של ההתאחדות, ועל- כן, תקנון המשמעת עומד בניגוד מפורש להוראת חוק יסוד: השפיטה.
בית המשפט ביקר קשות את האמור בתקנון המשמעת וקבע, כי לא יעלה על הדעת קיומו של תקנון המשמעת הנוגד הוראה בחוק יסוד, מבלי שקיימים טעמים בעלי משקל כדי לשלול אותה, ומבלי שעמד בתנאי פיסקת ההגבלה. את תוצאותיו הקשות של האמור בתקנון המשמעת, העלולות להיגרם כתוצאה מהתנהלות בהליכי ערעור לפי הוראותיו, ניתן לראות, לדעת בית-המשפט, במקרה הנדון. כך לפי הוראות התקנון, נמנעה מברקוביץ’ הזכות לערער על ההרשעה, אלא לאחר שירצה 3 חודשי הרחקה מהקורס. במצב כזה, ככל שבסופו של דבר ערעורו יתקבל, יש להניח כי הערעור יוותר בגדר "אות מתה", שכן מי שלא השתתף בכמחצית קורס, לא יוכל לסיים אותו בהצלחה ובית הדין העליון לא נתן דעתו לעניין זה.
כך דה- פקטו, נוצר מצב לפיו הוראות תקנון המשמעת, השוללות מהפרט ערעור בזכות על הרשעה אלא אם ריצה שלושה חודשי ענישה, עומדות בניגוד לחוק יסוד: חופש העיסוק, ומבלי שאלה תעמודנה כאמור בתנאי פיסקת ההגבלה הקבועה בחוק האמור. כמו- כן נקבע כי הגבלת הפרט בתקנון המשמעת בדבר הגשת ערעור בזכות כשלעצמה מהווה אפליה פסולה, מאחר ואין מגבלה דומה של ערעור בזכות על עונש הרחקה שהושת על קבוצה. קריטריון של כמות ערעורים צפויה, בין פרט לבין קבוצה, אינו יכול להוות אבן בוחן מותרת, ומכל מקום אינו שקול כנגד פגיעה בזכות הערעור של הפרט אלא להיפך.
לסיכום, קבע בית המשפט כי הוראות תקנון המשמעת השוללות את זכות הערעור, בטלות ומבוטלות. על ההתאחדות לפעול לתיקון תקנון המשמעת, באופן שיקנה ערעור בזכות לפרט שהורשע ונגזר עליו עונש הרחקה מעל חודש ימים, אף אם לא ריצה 3 חודשים מכלל עונש ההרחקה, ובהתאם, יש לתקן את תקנון בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל. כמו- כן הוצע להתאחדות לשקול גם תיקון התקנון בעניינים נוספים, כגון שלילת זכות ערעור מפרט שהורשע, ונגזר עליו עונש הרחקה עד לחודש ימים.

[ ה"פ (ת"א) 38811-11-10 אייל ברקוביץ נ’ התאחדות לכדורגל בישראל ]

הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שייך לקטגוריות : משפט וספורט
 
 
 
חיפוש מתקדם »
 
 

אודות

דן חי ברשת

דרך אבא הלל סילבר 12
רמת-גן, 52506
טלפון 03-6005777
פקס. 03-6005888
office@hay-law.com
דן חי ושות


דן חי ברשת הינו אתר משפטי ייחודי מסוגו. האתר הינו אתר חדשותי לכל דבר בתחומו הכולל ידיעות חדשותיות, מאמרים, תכני מדיה, פסקי דין ותכנים נוספים בתחומי הגנת הפרטיות, לשון הרע, דיני ספורט ובשאר תחומי התמחות המשרד.

להמשך קריאה »
 





 
פיתוח ע"י ביטמן
דן חי ושות' - עורכי דין © כל הזכויות שמורות